פרק ב - בת יהודית · כו - פאה נכרית שאינה נכרת - חלול השם
(מחוברת "מי ירפא לך")
עוֹד נְקֻדָּה לְמַחֲשָׁבָה מְעוֹרֵר לָנוּ הָרַשְׁבָּ"א בִּבְרָכוֹת יא. הַגְּמָרָא שָׁם אוֹמֶרֶת, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: מַדּוּעַ זְקָנְךָ מְגֻדָּל? וְעוֹנֶה לָהֶם: יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים! וּמַסְבִּיר הָרַשְׁבָּ"א: בְּאוֹתוֹ דּוֹר הָיוּ רְשָׁעִים הַמַּשְׁחִיתִים זְקָנָם וְעוֹבְרִים עַל אִסּוּר תּוֹרָה שֶׁל גִּלּוּחַ בְּתַעַר, רָאָה זֹאת אָדָם אֶחָד וְחָשַׁב מַה לַּעֲשׂוֹת: לְהוֹכִיחַ אֶת כֻּלָּם לֹא אַצְלִיחַ - יִכְלֶה הַזְּמַן וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ. חָשַׁב וּמָצָא דֶּרֶךְ קַלָּה - הוּא גִּדֵּל זְקָנוֹ בְּיוֹתֵר לִכְבוֹד שָׁמַיִם, וְכָךְ הָלַךְ בְּכָל מָקוֹם וְקִדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם עַד שֶׁהוֹצִיא מִמֵּילָא אֶת הַטָּעוּת מִלִּבָּם.
וְאִם כֵּן, הוּא הַדִּין לַנּוֹשֵׂא שֶׁלָּנוּ - כַּמָּה נָחוּץ בְּדוֹרֵנוּ "לְהוֹצִיא מִלִּבָּם"! בְּשָׁעָה שֶׁהַחִילוֹנִיּוֹת מְשׁוֹטְטוֹת פְּרוּעוֹת רֹאשׁ, וְהַמּוֹדֵרְנִיּוֹת וְהַצְּעִירוֹת נִגְרָרוֹת אַחֲרֵיהֶן בְּפֵאוֹת בְּסִגְנוֹן דּוֹמֶה, וְעוֹשׂוֹת תַּחֲלִיף לְגִלּוּי שֵׂעָר עַד שֶׁלֹּא נִכָּר בֵּין חִילוֹנִית לַחֲרֵדִית, וּבִמְקוֹם שֶׁכִּסּוּי הָרֹאשׁ יַצְנִיעַ - הוּא מַבְלִיט!... וּבִמְקוֹם שֶׁיְּקַדֵּשׁ - הוּא מְטַמֵּא... וּבִמְקוֹם לְהִתְגָּאוֹת בְּמִצְוָה זוֹ לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא - נִרְאוֹת כְּמִתְבַּיְּשׁוֹת בּוֹ וּמְנַסּוֹת לְהַסְתִּירָהּ. וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁכָּאן הַמָּקוֹם לְהוֹצִיא הַטָּעוּת מִלִּבָּם וּלְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.