פרק א - פרקי התבוננות · נ - ותשחק ליום אחרון
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". יוֹם אַחֲרוֹן - יוֹם שֶׁבּוֹ מְסַיֵּם הָאָדָם אֶת חַיָּיו עוֹמֵד לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְהוּא יוֹם דִּין גָּדוֹל וְנוֹרָא, אֲשֶׁר מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי מִמַּחְשְׁבוֹת אָוֶן, וְיָדַי נְקִיּוֹת וְלֹא דָּבַק בָּהֶם מְאוּמָה - הֲלֹא מְעַטִּים הֵם הַמְנַצְּחִים, אִם אֲנָשִׁים וְאִם נָשִׁים.
וּבָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה וְאָמַר, מִי הִיא שֶׁיְּכוֹלָה לִשְׂחֹק בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן וּלְהַעֲלוֹת חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ לֵאמֹר, הִנֵּה אֲנִי מִסְתַּלֶּקֶת מֵהָעוֹלָם בְּנִצָּחוֹן - זוֹ שֶׁקִּיְּמָה "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ".
"עֹז" מִלְּשׁוֹן עַזּוּת, שֶׁלָּבְשָׁה בִּגְדֵי צְנִיעוּתָהּ בְּעֹז וּבִגְבוּרָה, לְלֹא בּוּשָׁה מֵחֲבֵרָה, מִמִּשְׁפָּחָה, מִמְּקוֹם עֲבוֹדָה וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם הָלְכָה בְּעֹז וּבְגַאֲוָה בִּלְבוּשֵׁי תִּפְאֶרֶת הַצְּנִיעוּת.
הַתְּנַאי הַשֵּׁנִי - "וְהָדָר". לְבוּשֶׁיהָ הָיוּ כְּשֵׁרִים לַמְהַדְּרִין. כַּיָּדוּעַ, בְּהַרְבֵּה פְּרָטֵי הֲלָכוֹת יֵשׁ דְּרָגוֹת בְּכַשְׁרוּת: בְּדִיעֲבַד, לְכַתְּחִלָּה, וְהַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר הוּא "מְהַדְּרִין". זוֹ שֶׁלֹּא הִסְתַּפְּקָה בִּלְבוּשֶׁיהָ בְּהֶכְשֵׁר שֶׁל דִּיעֲבַד וְלֹא שֶׁל לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא שֶׁל "הָדָר", הִדְּרָה בִּלְבוּשֶׁיהָ יוֹתֵר מֵהַחוֹבָה, זוֹ שֶׁתִּזְכֶּה לְ"וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן", לָצֵאת מֵהָעוֹלָם בְּבַת שְׂחוֹק עַל פָּנֶיהָ וְלוֹמַר "נִצַּחְתִּי! לֹא נָטִיתִי לִבִּי לַגּוּף שֶׁדָּרַשׁ טִפּוּחַ לְצֹרֶךְ הִתְבַּלְּטוּת הָאֲסוּרָה", אֶלָּא הַצְּנִיעוּת וְהַכִּסּוּי הֵמָּה הָיוּ זְהִירוּת חַיֶּיהָ.
[אַגַּב, בִּשְׁנֵי דְּבָרִים מָצִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם לְשׁוֹן "הָדָר": בְּאֶתְרוֹג - "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם פְּרִי עֵץ הָדָר", וּבִלְבוּשׁ הָאִשָּׁה - "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ". לִרְמֹז, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּאֶתְרוֹג יֶשְׁנָהּ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לְהַדֵּר בּוֹ לִהְיוֹת נָקִי מִכָּל מוּם, כֵּן בַּלְּבוּשׁ יֵשׁ לְהַדֵּר בּוֹ לִהְיוֹתוֹ צָנוּעַ לַמְהַדְּרִין].
תִּתְבּוֹנֵן כָּל אִשָּׁה!
הֲרֵי יָבוֹאוּ יָמִים, שֶׁאָז הַקְּמָטִים יַעֲלוּ עַל הַפָּנִים, וְאוֹתוֹת הַזִּקְנָה יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם, וְכָל הַיֹּפִי הַחִיצוֹנִי יְהֵא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, וְכָל מַחְמַד עַיִן יְהֵא לְאַיִן, וְלֹא יְהֵא נוֹתָר כִּי אִם גּוּף בָּלוּי שֶׁסּוֹפוֹ לִקְבוּרָה, מִלְּבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה הָעֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּמַהֵם תַּכְשִׁיטֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַנְּשָׁמָה? לֹא נְזָמִים, אִפּוּר וּבְשָׂמִים, אֶלָּא יְפִי הַצְּנִיעוּת בִּלְבוּשׁ וְהַנְהָגָה, הֵם קִשּׁוּטֶיהָ שֶׁל הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר בָּהֶם תִּתְעַטֵּר בְּבוֹאָהּ חֲזָרָה לְאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבָהֶם תִּתְפָּאֵר הַנְּשָׁמָה בְּבוֹאָהּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַשְּׁכִינָה, וְהֵם אֲשֶׁר יִגְרְמוּ לְנַחַת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֵאוֹתָהּ נְשָׁמָה הַבָּאָה לְהִצְטָרֵר אִתָּם בִּצְרוֹר הַחַיִּים לְעוֹלָם וָעֶד.