פרק א - פרקי התבוננות · מז - מעשה ב-93 בנות שמסרו נפשן למות על קדשתן
מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ לִקְדֻשָּׁה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה מִתְבַּטֵּאת לְפָנֵינוּ בַּמֶּה שֶׁאֵרַע לְתַלְמִידוֹת סְמִינַר "בֵּית יַעֲקֹב" בִּקְרָאקוֹב. הַסְּמִינָר נוֹסַד עַל יְדֵי מָרַת שָׂרָה שְׁנִירֵר, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, וְכַאֲשֶׁר פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, נוֹתְרוּ הַרְבֵּה מִן הַתַּלְמִידוֹת לְלֹא אֶפְשָׁרוּת חֲזָרָה לְבֵיתָן. הֵן נִשְׁאֲרוּ בִּקְרָאקוֹב בַּסְּמִינָר, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נוֹדַע לָהֶן שֶׁאֵין בְּשׁוּם אֹפֶן אֶפְשָׁרוּת לַחֲזֹר לְבֵיתָן.
הַמּוֹרוֹת עוֹדְדוּ אוֹתָן וְהֵכִינוּ אוֹתָן לִקְרַאת הַבָּאוֹת. הֵן תֵּאֲרוּ לִפְנֵיהֶן אֶת הֶעָתִיד בַּעֲדִינוּת הָרְאוּיָה, וּכְמוֹ כֵן הֵכִינוּ אוֹתָן גַּם לִקְרַאת הָאֶפְשָׁרוּת לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אָב לִשְׁנַת התש"ב, אָז נָשְׂאָה מְנַהֶלֶת הַסְּמִינָר דְּבָרִים בִּפְנֵי תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשׁ הַתַּלְמִידוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בַסְּמִינָר, וְכֹה הָיוּ דְּבָרֶיהָ:
'בְּנוֹתַי הַיְקָרוֹת, מִדֵּי יוֹם אָנוּ מִתְפַּלְלוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, וְאִם יַעֲמִידֶנּוּ בִּפְנֵי נִסָּיוֹן, אָנוּ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם - יִהְיֶה לָנוּ הַכֹּחַ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן! תְּקוּפָה קָשָׁה עוֹבֶרֶת עָלֵינוּ כָּעֵת; נִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים לב,ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". יוֹם יָבוֹא וְתִצְטָרְכוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל מַה שֶּׁלְּמַדְתֶּן, עֲלֵיכֶן לְהַרְאוֹת אֶת נֶאֱמָנוּתָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶת עֶמְדָּתָן בְּכָל סוּגֵי הַנִּסְיוֹנוֹת'.
כַּמָּה יָמִים לְאַחַר-מִכֵּן הִגִּיעוּ אֶל הַסְּמִינָר סוֹכְנֵי הַגִּסְטָאפּוֹ, יִמַּח שְׁמָם, צִוּוּ לַבָּנוֹת לְהִתְרַחֵץ וְלִלְבֹּשׁ אֶת מֵיטַב בִּגְדֵיהֶם, וּכְמוֹ-כֵן הוֹדִיעוּ לַמְּנַהֶלֶת כִּי בְיוֹם הַמָּחֳרָת יָבוֹאוּ תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה אַנְשֵׁי גִסְטָאפּוֹ [כְּמִסְפַּר הַבָּנוֹת], וְעַל הַבָּנוֹת יִהְיֶה לְהִלָּווֹת אֲלֵיהֶם. הֵם הִבְטִיחוּ כִּי לֹא יְאֻנֶּה לַבָּנוֹת כָּל רַע, רַק אָנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ מְעַט.
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הַמְּנַהֶלֶת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הֵבִינָה כִּי הִגִּיעַ עֵת הַנִּסָּיוֹן. הִיא אִפְשְׁרָה לַבָּנוֹת לְהִתְרַחֵץ וּלְהִתְלַבֵּשׁ. אוּלָם, טֶרֶם הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי הַגִּסְטָאפּוֹ, הִקְהִילָה אֶת כָּל תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשׁ הַנְּעָרוֹת יַחְדָּו, וְכֹה דִּבְּרָה אֲלֵיהֶן:
'בָּנוֹת יְקָרוֹת, יוֹדַעַת אָנֹכִי שֶׁכֻּלְּכֶן מוּכָנוֹת לִמְסֹר נַפְשְׁכֶן עַל קִדּוּשׁ-הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַצֹּרֶךְ בָּזֶה. כְּמוֹ-כֵן יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתֶּן מוּכָנוֹת לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים הַמְזֻמָּנִים לָכֶן. אֲבָל, דַּעְנָה, כִּי לַמִּפְלָצוֹת הַנָּאצִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁעֲתִידִים לָבֹא לְכָאן, יֵשׁ תָּכְנִיּוֹת שְׂטָנִיּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֶעֱלִינוּ עַל הַדַּעַת - לֹא רַק שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַשְׁמִידֵנוּ הַשְׁמָדָה פִיזִית, אֶלָּא לְהַשְׁמִיד וּלְכַלּוֹת אוֹתָנוּ בְּאֹפֶן רוּחָנִי'.
הַמְּנַהֶלֶת עָצְרָה דְבָרֶיהָ וְהִבְחִינָה בַּזַּעֲזוּעַ שֶׁנִּכַּר עַל פְּנֵי הַבָּנוֹת. לְאַחַר הַפְסָקַת מָה הִמְשִׁיכָה: 'בִּרְשׁוּתִי סַם מָוֶת עֲבוּר כֻּלָּנוּ. אִם יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָךְ שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהַקַּלְגָאסִים יִרְצֶה לָגַעַת בָּכֶן - עֲלֵיכֶן לִבְלֹעַ אֶת הָרַעַל. בַּל נָנִיחַ לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַכְתִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ'.
לְאַחַר הַהֶלֶם הַהַתְחָלָתִי, הִתְעוֹדְדוּ הַבָּנוֹת וְהִרְגִּישׁוּ הִתְעוֹרְרוּת רַעַשׁ פְּנִימִי וְחִזּוּק הַלֵּב בְּאוֹר הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶן. אַחַת לְאַחַת נִגְּשׁוּ לְקַבֵּל אֶת מְנַת הַסַּם.
לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי הַגִּסְטָאפּוֹ, הִתְכַּנְּסוּ הַבָּנוֹת בְּאוּלַם הַסְּמִינָר, וְאָמְרוּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ: "הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלִמְסֹר אֶת נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ-ה'". וְאָז, כֻּלָּם כְּאֶחָד בָּלְעוּ אֶת כַּדּוּרֵי הָרַעַל מִבְּלִי לְהַמְתִּין עַד שֶׁאַנְשֵׁי הַגִּיסְטָאפּוֹ יִקְחוּ אוֹתָן.
הַמְּנַהֶלֶת, גַּם הִיא, כַּמּוּבָן, נָטְלָה אֶת הַסַּם, וְקָרְאָה בְעֵינֵיהֶן: הָבָה נִקְרָא בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי לִפְנֵי צֵאתוֹ מִן הָעוֹלָם: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד"!!!
קָרְאוּ אֶת "שְׁמַע", וְאַחַת אַחַת נָפְחוּ אֶת נִשְׁמָתָן.