פרק א - פרקי התבוננות · כד - האדם - נזר הבריאה
גָּדוֹל כְּבוֹד הָאָדָם בַּבְּרִיאָה יוֹתֵר מִכָּל הַנִּבְרָאִים, וּמַה כְּבוֹדוֹ? שֶׁכָּל גּוּפוֹ וּבְשָׂרוֹ נְתוּנִים בֵּין הַרְבֵּה גּוּפֵי מִצְוָה וַעֲבֵרָה שֶׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶם אוֹ נִכְשָׁל בָּהֶם - עַל כֵּן גַּם הַבּוּשָׁה מוּדַעַת לוֹ וְאֵינָהּ מוּדַעַת לְכָל הַנִּבְרָאִים. הוּא צָרִיךְ לִבְגָדִים לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמָּיו כְּדֵי לִגְדֹּר עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא וּלְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ מִבִּזְיוֹן הַחֵטְא, וְאִלּוּ כָּל שְׁאָר הַנִּבְרָאִים אֵינָם צְרִיכִים לְכָךְ. (שם)