פרק א - פרקי התבוננות · טו - פרצה גדולה בצניעות לקרות אנשים לנשים ונשים לאנשים בשמם הפרטי
עוֹד שָׁם מִדִּבְרֵי הָרַב יוֹסֵפִי: וְהַצְּנִיעוּת כּוֹלֶלֶת פִּרְצוֹת רַבּוֹת. יֵשׁ בַּחֲנֻיּוֹת, בַּמַּכֹּלֶת, בְּצַרְכָנִיּוֹת, בַּחֲנוּת יְרָקוֹת. הַנָּשִׁים מִתְנַהֲגוֹת כַּחֲבֵרוֹת שֶׁל הַמּוֹכֵר, פּוֹנוֹת אֵלָיו בְּשֵׁם פְּרָטִי: "משֶׁה, כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?" מַה זֶּה "משֶׁה"? זֶה אָח שֶׁלָּךְ? מָה פִּתְאֹם לִפְנוֹת אֵלָיו בְּשֵׁם פְּרָטִי?
יֵשׁ לִפְעָמִים, ה' יִשְׁמְרֵנוּ, בֵּין שְׁכֵנִים לִשְׁכֵנוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בְּשֵׁם פְּרָטִי זֶה לָזֶה. זֶה נוֹרָא וְאָיֹם! וְכֵן בְּבִקּוּרִים שֶׁל זוּגוֹת צְעִירִים, יוֹשְׁבִים בְּיַחַד וּמְבַלִּים. פְּעָמִים שְׁנֵי זוּגוֹת, וּפְעָמִים שְׁלשָׁה זוּגוֹת, יוֹשְׁבִים לְבַלּוֹת, אוֹכְלִים, מְדַבְּרִים וּמְחַיְּכִים - "אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוּס לָעֲרָיוֹת"...
וּמַה נִּפְלֵאת הוֹרָאָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר זַצַ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר אִשָּׁה עוֹבֶדֶת אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת לֹא יִקְרָא לָהּ בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי, אֶלָּא רַק בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ. וּמְקַבֵּל הַהוֹרָאָה אָמַר, שֶׁבֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה נִצָּל מִכָּל מִכְשׁוֹל, חַס וְחָלִילָה. וְכַמּוּבָן שֶׁכֵּן הוּא לְהֵפֶךְ - שֶׁהִיא לֹא תִקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי. וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידִים וּפְקִידוֹת, אֲפִלּוּ אִם זֶה בְּאֹפֶן צָנוּעַ וּבְלִי חֲשַׁשׁ אִסּוּר יִחוּד. מִכָּל מָקוֹם יִזָּהֲרוּ בְּעִנְיַן קְרִיאַת שֵׁמוֹת, שֶׁיְּהֵא רַק עַל יְדֵי שֵׁם מִשְׁפָּחָה, וּבָזֶה יִגְדְּרוּ גָּדֵר לִמְנֹעַ קַלּוּת רֹאשׁ בֵּינֵיהֶם. וְזוֹ הֶעָרָה נְכוֹנָה לְעִנְיַן קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, שֶׁאָז לִפְעָמִים נִתְקָלִים בְּקשִׁי זֶה לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, אַךְ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לָדַעַת אֵיךְ לְהִזָּהֵר וְלִמְנֹעַ בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם הַפְּרָטִי. וְהֵטִיבוּ לִמְאֹד רַבָּנִים וְדַרְשָׁנִים בַּאֲסֵפָה לְחִזּוּק צְנִיעוּת שֶׁהֵעִירוּ כָּזֹאת לְעִנְיַן כְּשֶׁנָּשִׁים קוֹנוֹת בַּחֲנוּת, שֶׁלֹּא תִקְרָאנָה לְבַעַל הַחֲנוּת בִּשְׁמוֹ הַפְּרָטִי - וְכֵן שֶׁהוּא לֹא יִקְרָא לַלָּקוֹחוֹת בִּשְׁמָן הַפְּרָטִי. וְכֵן הַדָּבָר נוֹגֵעַ כְּשֶׁיֵּשׁ פּוֹעֲלֵי נִקָּיוֹן בְּבִנְיָנִים מְשֻׁתָּפִים, אוֹ כַּאֲשֶׁר שׂוֹכְרִים פּוֹעֲלִים בַּבַּיִת אוֹ בַּבִּנְיָן הַמְשֻׁתָּף, וְכָל זֶה לְעִנְיַן "דִּיעֲבַד", וְגַם כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּאֹפֶן צָנוּעַ וּבְלִי חֲשַׁשׁ "יִחוּד", אֲבָל "לְכַתְּחִלָּה" יֵשׁ לִבְרֹחַ כְּמוֹ אֵשׁ וְלֹא לַעֲבֹד אֵצֶל גְּבָרִים זָרִים, אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידִים אוֹ פְּקִידוֹת. וְגַם בְּדִיעֲבַד רָאוּי לְטַכֵּס עֵצָה לְהֵחָלֵץ וְלַעֲבֹד רַק עִם נָשִׁים וְאֵצֶל נָשִׁים, וַאֲפִלּוּ אִם עַל יְדֵי כֵן יַפְסִידוּ מֵעֵרֶךְ גֹּדֶל הָרֶוַח, וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף זְהִירוּת לְמִשְׁמֶרֶת, יִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יְסַיְּעֵהוּ וְיִשְׁמְרֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּבְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וְרָאוּי לְהַדְגִּישׁ שֶׁבִּמְיֻחָד צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִלַּעֲבֹד בִּמְקוֹמוֹת סְגוּרִים, כְּגוֹן בּוּרְסָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹתֵר מְכֹעָר הַדָּבָר.