פרק א - פרקי התבוננות · יד - עקר התקשטות האשה בבית ולא בחוץ
רְאֵה בְּאָרְחוֹת צַדִּיקִים שֶׁכָּתַב (בשער הגאוה): "הָאִשָּׁה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים... עָנְשָׁהּ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת מִכְשׁוֹל לִפְנֵי רַבִּים. הֲלֹא אָסְרוּ חֲכָמִים (כ"ז כ, ב) לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים שֶׁל נָשִׁים הַשְּׁטוּחִים בַּכֹּתֶל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינָהּ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהֶם. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ גָּדוֹל לְאִשָּׁה הַמִּתְקַשֶּׁטֶת לִפְנֵי אֲנָשִׁים הַמִּסְתַּכְּלִים בָּהּ".
וּבְרַבֵּנוּ יוֹנָה כָּתַב (אגרת התשובה): "וּצְרִיכָה הָאִשָּׁה שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וְנִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם חוּץ מִבַּעְלָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּסְתַּכְּלִים בְּפָנֶיהָ אוֹ בְּיָדֶיהָ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנָּם, וְהִיא עֲנוּשָׁה בְּעֹנֶשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתָם וְלֹא נָהֲגָה צְנִיעוּת בְּעַצְמָהּ וְנִכְשְׁלוּ בָּהּ".
וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלֶּה כָּתַב הָרַב יוֹסֵפִי, אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר (מחוברת כנס הצניעות):
אִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה בַּבַּיִת לְבַעְלָהּ, וְאֶת זֶה זוֹנְחִים. רוֹאִים שֶׁדַּוְקָא בַּבַּיִת, כְּשֶׁאִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְסֻדֶּרֶת וְיָפָה לְבַעְלָהּ, אָז - ה' יִשְׁמֹר, הִיא הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַסְּמַרְטוּטִים, כְּמוֹ מְנַקֵּה אֲרֻבּוֹת, אַךְ כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לָרְחוֹב וּצְרִיכָה מְאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְלֹט, דַּוְקָא אָז הִיא עִם בֹּשֶׂם וְעִם בְּגָדִים וְעִם צְבָעִים.
הַיּוֹם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוֹרִידִים אֶת הָעֵינַיִם לְמַטָּה, נִכְשָׁלִים בִּגְלַל בִּגְדֵי הָאִשָּׁה לְמַטָּה - שֶׁסַע וְכוּ'! אִשָּׁה כָּזוֹ תּוֹלָה עַל עַצְמָהּ שֶׁלֶט: "אֲנִי בַּת בִּתּוֹ שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁחָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים", וְגֵיהִנָּם מֻבְטָח לָהּ. מַה יּוֹצֵא לָאִשָּׁה מִזֶּה?! הֲרֵי הִיא לֹא רוֹאָה אֶת הַשֶּׁסַע! אָז זֶה מַמָּשׁ רַק עַל מְנָת לְהַחֲטִיא! כְּשֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב, הַגֵּיהִנָּם שֶׁלָּהּ הוּא לֹא כְּמוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְחָטָא עַל יָדָהּ וְיֵעָנֵשׁ, אֶלָּא עָלוּל לִקְרוֹת שֶׁמֵּאָה אֲנָשִׁים יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְעַד שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה, הִיא שָׁלְחָה 100 אֲנָשִׁים לַגֵּיהִנָּם, וְהִיא תֵּעָנֵשׁ בְּעֹנֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתָם בְּזֶה שֶׁלֹּא נָהֲגָה צְנִיעוּת בְּעַצְמָהּ וְנִכְשְׁלוּ בָּהּ. אִשָּׁה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת בְּאֹפֶן בּוֹלֵט כְּשֶׁיּוֹצֵאת, עוֹשָׂה הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁהִיא צְרִיכָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָצֵאת בִּצְנִיעוּת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְהִיא עוֹשָׂה הִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁכֵּן יִסְתַּכְּלוּ בָּהּ.