פרק א - פרקי התבוננות · ט - התפללה לה' שינטל יפיה ממנה כדי שלא יכשלו בה
מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה סוֹפֵר זַצַ"ל, שֶׁאָדָם אֶחָד הִתְפַּעֵל מִיָּפְיָהּ וְעָקַב אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכָה, וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר, הָלְכָה לְבֵיתָהּ, נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ וּפָרְצָה בִּבְכִי וּתְפִלָּה. כְּשֶׁהִבְחִין אָבִיהָ הַדָּגוּל בַּדָּבָר, שְׁאָלָהּ לְסִבַּת בִּכְיָהּ.
עָנְתָה לוֹ בִּתּוֹ, שֶׁהִיא בּוֹכָה וּמִתְחַנֶּנֶת לַבּוֹרֵא שֶׁיִּקַּח מִמֶּנָּה אֶת יָפְיָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהַוֶּה מִכְשׁוֹל לִבְנֵי אָדָם. וּבֵרְכָהּ אָבִיהָ שֶׁבִּזְכוּת זֶה תֵּלֵד בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הָיָה, שֶׁהַיֹּפִי נִלְקַח מִמֶּנָּה, וְזָכְתָה לָלֶדֶת בֵּן גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל... (מצות הנשים)