פרק א - פרקי התבוננות · ב - עון הפריצות מסלק שכינה מישראל, ולכך נחשפים לכל פרעניות שבעולם
כָּל שְׁמִירָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה כְּשֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּלְמַעֲשֶׂה, זֶה כָּל תַּכְלִית הָרָצוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח), וְזֶהוּ כָּל רְצוֹן ה' בְּתַכְלִית הַבְּרִיאָה - לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ עַם יִשְׂרָאֵל. וַחֲזַ"ל אוֹמְרִים, כְּשֶׁשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁהֵם מֻשְׁפָּעִים בְּשֶׁפַע גָּדוֹל שֶׁל בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. וְאֵין לְךָ שׁוֹמֵר גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה מְסוֹכֶכֶת עֲלֵיהֶם כְּאִמָּא עַל בָּנֶיהָ, וּמַצִּילָתָן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת.
אוּלָם אֵין לְךָ דָּבָר הַמְסַלֵּק שְׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל כַּעֲוֹן הַזִּמָּה, וְכַנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק (דברים כג, טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" - שֶׁבַּעֲוֹן עֶרְוַת דָּבָר - שָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, סִלּוּק הַשְּׁכִינָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָז, הֲרֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל חָשׂוּף לְכָל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת וְהֶחֳלָיִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַחֲסִינוּת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם.
הֲלֹא לָכֶן, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהָבִין בְּשָׁמְעֲכֶן פְּלוֹנִי נִרְצַח, פְּלוֹנִי נֶחֱלָה בְּמַחֲלָה אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵא, אֶזְרָחִים נִסְפּוּ וְנֶהֶרְגוּ עַל יְדֵי מְחַבְּלִים, תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, עֲנִיּוּת, וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, תֵּכֶף עַל כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ אִם אֵין יָדָהּ בַּמַּעַל וּבַפֻּרְעָנוּת הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה), וְאָמְרוּ חַזַ"ל : אֵין אַנְדְּרָלָמוּסְיָה וּפֻרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. כְּלוֹמַר, פִּרְצָה בְּגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת.
וּבַמִּשְׁנָה (פה מ"ב) בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה מוּבָא: "ומתקנין שם תיקון גדול: וּמְפָרֶשֶׁת הַגְּמָרָא, מַהוּ הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל שֶׁעָשׂוּ בְּהַר הַבַּיִת - עֶזְרַת נָשִׁים, מְחִיצָה נִפְרֶדֶת לִמְנֹעַ תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְקוֹרֵאת לָזֶה הַגְּמָרָא "תִּקּוּן גָּדוֹל", לְהַרְאוֹתְךָ חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן גַּם בְּמָקוֹם נוֹרָא וְקָדוֹשׁ כְּהַר הַבַּיִת, שֶׁכָּל הַבָּאִים שָׁם הֲלֹא בָּאִים בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְכֹחַ הַיֵּצֶר חַלָּשׁ לִכְאוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן תִּקּוּן גָּדוֹל הָיָה גַּם שָׁם - לִבְנוֹת עֶזְרַת נָשִׁים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ צְחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, כַּמָּה שֶׁהַתַּעֲרֹבֶת גּוֹרֶמֶת חָלִילָה חֻרְבָּן וְהֶרֶס.