אור ברסלב
מראות הצובאות פרק א - פרקי התבוננות › א - בפריצת גדרי הצניעות ראוי העולם לכליה

מראות הצובאות

פרק א - פרקי התבוננות · א - בפריצת גדרי הצניעות ראוי העולם לכליה

פרק א - פרקי התבוננות

הֶאֱרַכְנוּ בַּהַקְדָּמָה לְבָאֵר שֶׁאַחֲרָיוּת מַצַּב הָעוֹלָם מֻטָּל עַל הַנָּשִׁים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בְּצִדְקוּתָן וּצְנִיעוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים, וְשֶׁמָּא נִדְמֶה לָכֶן כִּי מֻגְזָם הוּא לְהַטִּיל עַל בַּת יִשְׂרָאֵל אֶת אַחֲרָיוּת הַגָּלוּת, וּבְוַדַּאי מֻקְשֶׁה לָכֶם זֹאת, וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ לָכֶם גַּם לִטְעֹן: הֲלֹא רֹב מִצְוֹת הַתּוֹרָה נִתְּנוּ לַגְּבָרִים וְלֹא לַנָּשִׁים, וְאִם כֵּן, לָמָּה עָלֵינוּ תְּלוּנַתְכֶם לִתְלִיַּת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארֵנוּ?

הָבָה נְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לָכֶן זֹאת בְּטוּב טַעַם בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.

יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם הַנֶּאֱמַר בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל רְצוֹן בִּלְעָם הָרָשָׁע לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נְתָנוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, וְכַנֶּאֱמַר: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ". וּכְשֶׁרָאָה בִּלְעָם שֶׁתּוֹחַלְתּוֹ נִכְזְבָה מִלְּקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, קָרָא בִּלְעָם לְבָלָק וְאָמַר לוֹ: "וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (במדבר כד, יב), וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: לְכָה אִיעָצְךָ - אֵיזֶה עֵצָה נָתַן לוֹ כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה, וְלֹא תוּכַל לְהַאֲבִידָן מִן הָעוֹלָם אֶלָּא אִם כֵּן יִכָּשְׁלוּ בְּחֵטְא גִּלּוּי עֲרָיוֹת. וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְדֶרֶךְ פִּתּוּי, כַּמְבֹאָר בִּגְמָרָא סַנְהֶדְרִין (קו) אֵיזוֹ עֵצָה מְתֻחְכֶּמֶת נָתַן לוֹ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְשִׁילָן, וַעֲצָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע הִצְלִיחָה. וּמַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ בִּקְלָלוֹתָיו הוּא וּבָלָק עִם כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָם, הִצְלִיחוּ בְּ"גָדוֹל" - לְאַבֵּד מֵעַם יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף! וְאִלּוּלֵי פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה' בְּדָקְרוֹ אֶת זִמְרִי בֶּן סָלוּא וְכָזְבִּי בַת צוּר, לֹא הָיְתָה הַמַּגֵּפָה נֶעֱצֶרֶת, וְהָיְתָה כְּלָיָה נֶחֱרֶצֶת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְכַנֶּאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (פנחס כה, יא).

נִתְבּוֹנֵן! גּוֹי, רָשָׁע, בִּלְעָם הָרָשָׁע יָדַע אֶת סוֹד תַּכְלִית שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ, וְהוּא עֲוֹן הַזְּנוּת, וְיָדַע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי קִיּוּם יִשְׂרָאֵל, וְעַד כִּלְיוֹנוֹ הַמֻּחְלָט, חַס וְחָלִילָה, לְלֹא רַחֵם.

גּוֹי רָשָׁע נוֹסָף מָצִינוּ שֶׁיָּדַע גַּם כֵּן סוֹד זֶה, וְהוּא נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. כַּאֲשֶׁר הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה; גּוֹלִים מֵאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם הֵם וּנְשֵׁיהֶם וְטַפָּם לְאֶרֶץ זָרָה, מובא במדרש צִוָּה נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזָרָאדָן שַׂר צְבָאוֹ וּלְכָל חַיָּלָיו: כְּדֵי שֶׁיֻּצְלַח בְּיָדֵינוּ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַגְלוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתָם, הִזָּהֲרוּ מִלִּנְגֹּעַ בַּנְּשׂוּאוֹת שֶׁבָּהֶם. כִּי אִם תַּחְטְאוּ בָּהֶם, לֹא יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ, כִּי אֱלֹקֵיהֶם שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, וְאִם תַּחְטְאוּ בְּזִמָּה, לֹא יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ, כִּי יִקְצֹף עָלֵינוּ מְאֹד. וְלָכֵן הִזָּהֲרוּ מֵחֵטְא זֶה לְמַעַן יִתְּנֵם ה' בְּיָדֵינוּ.

וַהֲרֵי אִם גּוֹיִם אֵלּוּ יָדְעוּ מַהוּ סוֹד קִיּוּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵפֶךְ - מַהוּ כִּלְיוֹן הָאֻמָּה - שֶׁכֻּלּוֹ תָּלוּי בְּחֵטְא הַזִּמָּה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיאַךְ אָנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא נָבִין זֹאת וְנִהְיֶה אָחֳרָאִים לְכָךְ בִּמְלֹא הָאַחֲרָיוּת.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה