אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק ז · פסוק יח

פסוק יד

ויבא המלך כו'. ראוי לשים לב מה זו ישיבה לפני ה' ויש מרבותינו למדו מכאן שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וראוי לדעת למה ילמד זה פה ויש מרז"ל אומרים שלמד שקודם תפלה צריך אדם להתיישב לכונן דעתו עליו להתפלל ב' אומרו ה' אלהים בין אומרו מי אנכי לאומרו ומי ביתי. ג' אומרו עד הלום כי מלת עד מיותרת. ד' אומרו ותקטן עוד זאת כי היה די יאמר ותקטן זאת, ה' למה חוזר להזכיר אדני אלהים ולא סמך על האמור. ו' אומרו וזאת תורת האדם שהוא משולל גיזרה והבנה וגם אמרו האדם בה"א הידיעה. ז' כי אומרו ואתה ידעת את עבדך כו' אין נראה גיזרה צודקת אל מאמר ראש הפסיק. ח' אומרו בעבור דברך כי איך יעשה בעבור הדבר ואם הוא שלא היה עושה אם לא בעבור שכבר דברו הוא הפך המכוון כי בא להחזיק לו יתברך טובה ואומר הפכו. ט' אומרו וכלבך אחר הדיבור ומציאותו בהפך. י' אומרו עשית להודיע והוא בהפך ההודעה היא לעשות ולא העשיה להודיע. י"א אומרו על כן ידעת כי היאמר מעשה לעושהו שעל שהיטיב לו גדל. י"ב אומרו כי אין כמוך ואין אלהים זולתך שהם שני הפכים כי באומרו כי אין כמוך אינו שולל שאין זולתו כי אם שא נו כמוהו ובאומרו כי אין זולתך שולל אחר לגמרי גם בלתי כמוהו. י"ג אומרו כאשר שמענו באזנינו היתכן שכל הודאת דוד כי אין זולתו יתברך לשמע אזן בלבד. י"ד אומרו ומי כעמך כישראל כו' איך נקשר אל הקודם. ט"ו אומרו בארץ שהיא מלה מיותרת. י"ו אומרו אשר הלכו אלהים כי אין דרך המקרא לדבר לשון רבי' באלהותו ית' והראיה כי אמר לפדות לו ולא אמ' להם שאם חוזר אל ישראל הל"ל אותי. י"ז אומרו ולעשות לכם שם כי עד כה דבר שלא לנוכח ועתה לנוכח ועד כה דבר לשון יחיד בין אל ה' בין אל ישראל ועתה לשון רבים. י"ח איך חזר בו שאח' אומרו לכם אומר לארצך ולא אמר לארצכם. י"ט מה הן הגדולות ונוראות. כ' אומרו לעמך אשר פדית ואח"כ אומ' גוים ואלהיו ואיך קרא את הכל עמך. כ"א אומרו גוים ואלהיו כי הוא אמר גוי אחד בארץ ועתה קורא אותם גוים גם אומרו ואלהיו בלתי מובן:

אמנם הנה ארון האלהים היה באהל יריעה כמפורש בד"ה ויביאו את ארון האלהים ויציגו אותו בתוך האהל אשר נטה לו דוד אך הוא היה יושב בבית ארזים כי על כן חס על כבוד אלהי ישראל ואמר ראה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה ולא עוד אלא אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי עד אמצא מקום לה' וקיים כי לא שכב שינת קבע ולא בא אל אהל ביתו עד מצא המקום על פי נביא להתחיל היסודות והניח הבית לשלמה בנו שיבנהו כדבר ה' והנה טרם ימצא המקום אמר כי ויבא המלך דוד מבית ארזים וישב לפני ארון ה' כיושב הוא בתוך אהל גם הוא עד ימצא המקום כי לא מצאו עדיין ולא ידע היכן היה ויחל להחזיק טובה ולהודות לה' על דברי הבשורות ויאמר מי אנכי אלהים כלומר כי כאין כאפס הייתי מעותד להיות נפל באופן שהיות לאיש חי שאוכל לומר על עצמי אנכי יש לי להחזיק טובה או בדרך אחרת מי אנכי כי אדם הראשון אני אשר חטא לך שכאשר הוא גרם מות לכל העולם היה ראוי לא תביאהו יעמד חי כמוני היום כי אם שהיית רחום בדין וזהו אומרו אדני אלהים ולא זו בלבד כי אם שנתת לי מלכות כי ומי ביתי שבאתי מרות המואביה שלא בלבד הביאותי בקהל כי אם גם עד הלום כי אשר אמר בעז לה גושי הלום שהו' למלכות קיימת בי והנה סוף מאמרם ז"ל במדרש חזית הוא גשי הלום קרבי למלכות וטבלת פתך בחומץ אלו ייסורין שאמר דוד אל באפך תוכיחני כו' ותשב מצד הקוצרים אלו ששה חדשים שהיה מלכותו צודה בורח מאבשלום כו' והנה הייסורין עדיין לא היו עד אחר ענין בת שבע ובזה יאמר אודך ה' כי הביאותני עד הלום הוא המלכות כי גם שמאז נתבשרתי בייסורין אודך על ההוה כי עדיין לא באתי אלא עד המלכות.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה