אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק ז · פסוק יד

פסוק יב

כי אם והוכחתיו וכו' הם ייסורין ע"י בני אדם או נגעים אך חסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול שהיתה פקודת אשמתו הסר מלכותו אך כל זה הוא את בנך אך את זרעו צריך זכות שתמשך מלכותם לעול' וכמאמרנו על אשר דבר ה' לדוד שאמר מה שיהיה אמת שהוא קיים עכ"פ הוא כי מפרי בטנך אשית לכסא לך הוא שלמה כי גם שיחטא לי איסרנו ומלכותה ליה קיימא אך לזרעו לא כן כי אם שאם ישמרו בניך בריתי כו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך וזהו אומרו פה הנה לבנך שהו' המולך תחתך חסדי לא יסור ממנו להסיר מלכותו בהעוותו כי אם והוכחתיו בייסורין ומלכותו קיים אך לבניו עדי עד לא כן כי אם שונאמן ביתך שישמרו בריתי וממלכתך עד עול' וזה הוא את זרעך אך לך גדולה מזו היא כי כל זה יהיה לפניך כי דוד מלך ישראל חי וקיים ועוד אבטיחך כי גם שמזרע זרעך יפסק מלכות כסאך לעתיד יהיה נכון עד עולם כי דוד הוא מלך המשיח:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה