פרק ו · פסוק ג
והשני שבו שברי הלוחות מבית אבינדב ולא טעה דוד במאמר הכתוב שמשא הארון הוא על כתפי הלוים בראשי הבדים אלא שחשב שלא יהיה זה אלא בארון שבו הלוחות שלמות שבו שני הכרובים אך השני העגלה בבקר די להם וזה מפרש למבינים בדברי הימים ויקהל דוד את כל ישראל כו' להביא את ארון האלהים מקרית יערים ויעל דוד בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים ובזה לא נזכר עגלה כי אם סתם כמשפטי ולבאר על איזה יבאר בעצם ומזכיר יתרונו אמר אשר נקרא שם והוא כאומרו את אשר בו הלוחות שלמות שבהן נקרא שם ה' והוא מקרא שכתוב ויקח בידו שני לוחות אבנים וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' וזה היה בשלמו' וזהו תדע על איזה ארון אני מדבר על אותו שנקרא שם שהוא בלוחות שבו ובזה אין המקרא חסר גיזרה אך על הארון השני שבו שברי לוחות אמר וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה אותו שהיה בית אבינדב ובו נאמ' שם ועוזא ואחיו נוהגים בעגלה והנה הדברים האלה הן הם הנאמרים באמת פה בספר שמואל ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם שהוא מקרית יערים אשר ליהודה את ארון האלהים אותו אשר נקרא שם שהוא אשר בלוחותיו נקרא שם ה' כדבר שנאמר ויקח בידו שני לוחות אבנים ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' וגם שם ה' צבאו' יושב הכרובים עליו מש"כ אשר בו השברי לוחות שאין הכרובים עליו כמדובר ועל השני שבו השברי לוחות שהוא בית אבינדב אמר וירכיבו את ארון האלהים אשר אין בו כל התוארים הנז' אל עגלה חדשה וישאוהו מבית אבינדב אשר בגבעה אשר זה לא היה בקרית יערים ביהודה ועוזא ואחיו בזה היו נוהגים העגלה כי בראשון לא היתה העגלה כי אם על הלוים כפשט התורה ובכן אמר וישאוהו מבית אבינדב את ארון זה עם ארון האלהים הנז' למעלה שהעלו מיהודה שהוא מקרית יערים ואמר שאחיו היה הולך לפני הארון כלומר ועוזא אחריו ושניהם נוהגי' כל א' במקומו.