פרק ה · פסוק כב
ובזה נבא אל ענין אשר הביאו ית' בנסיון במלחמת פלשתים שאחר זאת שלא נתנם בידו כאשר בתחלה עד יהיה בנסיון שהיה רואה את הפלשתי' נגשים אליהם בחרבותם וחניתותיהם והיו כל מחנה בני ישראל שואגים לבא עליהם באומרם הנם עלינו והיה דוד כארי נוהם עליהם לעכבם באמור גם כי יהרגונו לא נתנועע עד נראה קול צעדה בראשי הבכאים וארז"ל שייחל עד שכמעט היתה חרבות אויביהם עליהם ואז שמעו קול הצעדה ואז נחרצו ואז ויתנם ה' בידם. וראוי לדעת מה נשתנית המלחמה ההיא מכל שאר מלחמות שהיה חפצו יתברך להביאו בנסיון ההוא והנה רז"ל אמרו שעל היות קטרוג למעלה על שנדחה שאול מלפני דוד עשה ה' ככה כי אז אמר הקב"ה ראו מה בין דוד לשאול כי שאול שאל באורים והיה הכהן שואל וראה את הפלשתים ויאמר אל הכהן אסוף ידיך ודוד ראה חרב אויביו עליו ואמר גם אם ימיתנו לא נשלח יד עד יתנענעו ראשי הבכאים ואף כי אמרו לו עבדיו הלא ימיתונו אמר מיטב נמות זכאים ולא נהיה שעה אחת רשעים לפני המקום והנה עדיין לא נתקן היות נסיון זה במלחמה זו ולא בראשונה אך במה שכתבנו כי דוד במלחמה הראשונ' עם פלשתים אמר פרץ ה' את אויבי לפני ומה גם לדברי הימים שאומ' בידי שהורה שלא עשה הוא יתברך כי אם שפרץ אותם אך נתנם בידו יעשה הוא המלחמה ולא כן היה כי אם גם הוא יתברך בא עמו וילחום מלחמתו על כן כאשר חזרו פלשתים במקום ההוא להלחם וישאל דוד בה' לא אמר לו כאשר בתחלה רק הביאו בנסיון הבכאים למען ישכיל וירא כי הוא יתברך בא ללחום מלחמתו וזהו ויהי כשמעך את קול צעדה כו' כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים כי אז תכיר כי לא בלבד אני מפיל את השר ומתיש כח עמו ומניחם לפניך תהרגם כי אם שגם ה' יצא לפניך להכו' ממש בפלשתים אז ויעש דוד כן כאשר צוהו ה' ויך השם הנזכר את פלשתים מגבע כו':