אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק ה · פסוק כ

פסוק יט

וזהו ויבא דוד בבעל פרצים כי בא עם מי שהוא בעל הפרצים הוא ית' כי הוא בא עמו ללחו' מלחמתו ויכם שם דוד כי לא היה הוא עושה רק מציאות נאה והוא ית' פועל מיתתו או ויאמר פרץ ה' את אויבי לפני שהכיר כי שני פרצים היו א' את השר וא' את העם וזהו את אויביו כי את מרבה השר ואויביו הם פלשתים.

והוא שת לבו כי ה' דכאם לפניו ופרצם אך לא שגם הוא ית' היה העושה המלחמה כי אם שפרץ אותם ונתנם לפניו שהוא ישמידם וייחס הדבר אל פרץ מים והוא כנהר שוטף ופוגע בקיר גבוה ומתקבץ שטף המים עד שכמו רגע פורץ הקיר כלו כאחת ושוטפה כך עשה הוא ית' כאלו דוד היה נהר שוטף ופלשתים כקיר לפניו ופרץ אותם הוא ית' בתכיפות נמרץ רבים חללים עד מאד בשעה קלה במקום אחד בלי יצטרך להתפשט אנה ואנה וזהו אומרו ויכם שם דוד על כן על שני הפרצים קרא למקום ההוא בעל פרצים כי הוא ית' בעל פרצים שפרץ הפרצות ההם ועדיין לא שת לבו כי לא בלבד פרץ ה' שני הפרצי' כי אם שגם בא הוא ית' עמו להמיתם בעצמו כאשר אמר ויבא דוד בבעל פרצים כי בא ממש עם בעל פרצים הוא יתברך ללחום מלחמתם.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה