פרק יח · פסוק יח
ויאמר דוד אל שאול כו'. ראוי לשים לב מהו ומי חייו לענין זה וגם הל"ל ומי חיי. ועוד שהל"ל ומי משפחת אבי ולמה השמיט מלת ומי. ועוד מה היה שלא השיב לו המלך דבר ואם הוא שהודה לדוד שאין ראוי להיות חתן המלך כלומר מי אנכי כו' איך יאמר ויהי בעת תת את מרב לדוד שירא' שקבעו לו זמן. ועוד אומרו בשתי' תתחתן כי היום כי לא היה רק בא' היום. ועוד למה הוצרך לשלוח אליו מלחשים בלט. ועוד למה לא השיב כבראשונה מי אנכי ומי חיי כו' כי אם שהיה ראש ונקלה ועוד אומרו וירא שאול כו' איך מתקשר לזה ומיכל בת שאול אהבתו:
אמנם הנה מוטל על שאול חיוב תת לו א' מבנותיו כאשר נדר על גלית ואת בתו יתן לו לאשה ולא היה דברו אל דוד כי אם איזו משתיהן תהיה וז"א הנה בתי הגדול' מרב אותה אתן כי מלת אותה מיותר אך הוא מהשתים אותה תהיה שאתן לשלם אך מציאות החיוב על אחת מהן מאליו היה והשיב לו מי אנכי כו' לומר הנה לאחת משלש לוקח המלך לו חתן א' על חכמת ושלמות החתן מצד עצמו או על רוב עשרו או על יחס משפחת אביו על הראשונ' אמר מי אנכי ועל השנית אמר מי חיי כלומר אין צריך לומר כי אם אפי' די פרנסת חיי אין לי כי איני מחיה את עצמי כי חיי ביד אחר והוא משולחן המלך היה אוכל וזהו ומי חיי כי אין אני חיי כי אם זולתי כי אין בי כח להחיות את עצמי אך הטענה השלישית ישנה כי משפחת אבי בישראל כי אהיה בשבילה חתן למלך וזהו משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך כלו' ותשואת חן חן לך שעל זאת בלבד נתרצית בדבר על כן לא הוצרך המלך להשיב כי כבר נגמר הדבר המלך נתנה והוא החזיק לו טובה.