פרק יז · פסוק לז
ומה שחזר ויאמר דוד ה' הצילני כו' יהיה כי ראה דוד כי יכול שאול לאמר לו לאו כל שעתה מתרחיש ניסא ואין סומכין על הנס ומי יודע כי אם נכו מזכיותיך בדבר ההוא לזה שב ויאמר דוד ה' אשר הצילני כו' לומר אם היה פעם א' הייתי אומר מקרה הוא היה לי וה' עשה לי נס בפעם ההיא אך הנה הראה ה' אותי, זה פעמים אך אין זה כי אם שהביאם ית' לפני לרמוז לי כי היה עמי וכאשר הצילני מידם כך יצילני מכיוצא בהם כפלשתי הלז וזהו ויאמר דוד ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה כי מאז הייתי כנרמז מאותו ית' בהצלה זו ויאמר שאול עדיין נשארה חששא אחת והיא אשר אמרת ה' אשר הצילני שהוא מדת הרחמים ולפעמי' מדת הדין מקטרגת לכן אעזרך בברכתי והיא לך וה' הוא ובית דינו יהיה עמך באופן לא יהיה קטרוג מדת הדין כי שני המדות יהיו לאחדים בעזרך והוא הנודע כי וה' הוא ובית דינו: