פרק יז · פסוק לב
וע"י כן וישמעו הדברים כו' ויקחהו ויאמ' דוד אל שאול אל יפול לב אדם עליו כלו' כי זה לא אדם הוא כי אם כאחת מחיות היער כי סר צלו מעליו ולמה לב מי שהוא אדם אש' חתתו על כל חיות השדה יפול על זה עבדך ילך ונלח' עם הפלשתי הזה כי איני נלחם עם שרו של מעלה כי אם עם הפלשתי הזה ויאמר שאול מראש דברך נראה שדרך השגחה הוא מה שתבטח להורגו ומסוף דברך שאמרת ונלחם עם הפלשתי יורה שהוא בטבע שתבטח בכחך להלחם בו ועל כן אני אומר אם תתפוס ל' אחרון כי תבטח בכחך בטבע להלחם בו לא תוכל אפילו ללכת אליו להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו אז ויאמר דוד השגחה היא ולא טבע מה שאוכל לו כי הנה גם את הארי גם את הדוב שהם שבעה כאשר דרשו ז"ל מרבויי הכתובים והיה הפלשתי הזה כא' מהם ושמא תאמ' למה אדמה אותו לחיות השדה והלא בעל חי לית ליה מזלא ואדם אית ליה מזלא ומה גם העומד על עמו שיש לו שר למעלה לז"א הנה זה סר צלו ולא כשא' לו יתרון על הבהמה כי הנה מערכות אלקים חיים חרף.