פרק יז · פסוק יב
ודוד בן איש אפרתי כו'. ראוי לשים לב מה הנה החדושי' האלה שהיה דוד בן איש אפרתי מבית לחם יהודה ושלו שבעה בנים והלא מפורש למעלה באר היטב. ועוד מהו אומרו הזה כמורה באצבע. ועוד מה ענין אומרו שבימי שאול היה זקן בא באנשים. ועוד כי אומרו בא, בימים צודק אך לא בא באנשי' והנה ארז"ל שהי' בא באוכלוסא ויוצא באוכלוסא ודורש באוכלוסא מה ענין זה פה. ועוד למה מזכיר הליכה באחי דוד שלש פעמי' ולמה מזכיר שמותם ולמה חוזר להודיע כי דוד הוא הקטן כי הלא נאמר למעלה וכן אומרו ושלשה הגדולים הלכו אחרי שאול הרי נאמר זה בסמוך.
אמנם הנה עתה היחל לדבר ענין מלכו' דוד מראש ועד סוף ואיך היה ה' עמו ובכן מעתה מורה חשיבתו והוא כי הנה מהאמור למעלה היה נראה כי אחיו היו עיקר הבית והוא כשיורין אצלם כי הלא בהזמין שמואל את ישי ובניו לא החשיבו אביו בכוללו בכלל אחיו ולא הביא לפני שמואל כי אם השבעה ואם לא היה שמואל אומר התמו הנערים לא החשיבו אביו להעבירו לפניו וגם עתה אמר לו עוד שאר הקטן והנה רועה בצאן כדבר תפל ונגעל מכלם.
על כן בתחלת סיפור כל עניינו בא להעמידנו על האמת ויאמר ודוד בן איש אפרתי הזה האדם הגדול כמשז"ל כי אפרת הוא תואר גדולה בפסוק מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה שהוא מזרע בועז שמבית לחם יהודה ושמו ישי כלומר הבן הזה הוא לבדו אשר יתואר אחר אביו הגדול הזה כי הוא הדומה לו בעצם עם היות כי ולו שמנה בנים.
ולהורות גדולת חשיבות דוד אמר בדוד הזה והוא כי הנה ידענו מרבותינו ז"ל בבראשי' רבה כי המניח אחריו בן יגע בתור' וצדיק כאלו לא מת וזה יכוין ודוד בן איש אפרתי שהוא בן אדם גדול והוא גם כן שלם בתורה באופן שאביו יחשב כאלו לא מת והוא חי לפנינו תמיד וזהו אומרו הזה כמורה באצבע על מי שהוא חי תמיד לפנינו ושיעור הכתו' ודוד בן איש שהוא חשוב הנקרא איש ככל אנשים שבמקרא והוא אפרתי שהוא תואר גדולה וגם דוד שלם יגע בתורה כי על כן על אביו נאמר הזה כעומד לפנינו כי המניח בן צדיק יגע בתור' כאלו לא מת ומיוחס אחר בועז הגדול בישראל שמבית לחם יהודה כאלו אין מתואר אחר ישי אלא זה עם שולו שמונה בנים.
והאיש בימי שאול עם היותו זקן היה בא באנשי' יוצא באוכלוסא למלחמה.