פרק יז · פסוק ח
ויעמד ויקרא כו'. ראוי לשים לב אל אומרו אנכי הפלשתי מי לא ידע שהוא הפלשתי. ועוד אומרו ואתם עבדים לשאול מה צורך לומ' להם שהם עבדים לשאול ולא היה לו להתחיל אלא מאומרו ברו לכם איש. ועוד כי אין זה תפארתו לומ' שירד אליו איש להלחם בו והוא לבוש שריון משקל חמשת אלפים שקלי נחשת וצבע נחשת על ראשו ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו באופן שלא היה לו מקום מגולה זולת שתי עיניו ומעט מזער ממצחו ולא היו מכת חרב פוגמי' בשום מקום מגופו כמשז"ל ומה גם לרבוי הקנטרין שאמרו שהיה משקל כליו אלה ולהגיע איש בחרבו הקשה אל מקום שבין עיניו המגולה מי יוכל ליקרב אליו ועץ חניתו כמנוד אורגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונושא הצנה לפניו כי לאיש אשר אלה לו מי פתי יסור אליו להלחם בו ולא יתכן תנאו זה רק בהיותם שוים בכלי הקרב. ועוד אומרו אם יוכל להלחם בי והכני ואח"כ לא אמר ואם אני אוכל להלחם בו כי אם ואם אני לא הכיתיו. ועוד אומרו ויאמר הפלשתי אני כו' כי הנה עד כה הוא המדבר ולמה עודנו מדבר חזר ואמר ויאמר בתוך דבריו. ועוד מהו החירוף שאומר אני חרפתי כו'. ועו' אומרו וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד כי הנה מאומרו האלה יורה כי ב' פעמים דבר והדברים האלה האחרונים היו קשים מהראשונים והכל דבר בפעם אחת ואם אומרו ויאמר הפלשתי אני חרפתי כו' הם דברי' שניים בפע' שני' מהו הקושי אשר בהם מהנאמרי' ראשונ' שמפניה' חתו וייראו מאד.
אמנם יאמר הנה כבוד גדול אעשה לכם בזה כי אין דרך שר וגדול להשוות עצמו אם עבד א' ומה גם להתנות כתנאי הזה כאלו הם שווי הערך ועכ"ז עם היות כי אנכי הפלשתי הידוע שר וגדול מאד ואתם עבדים לשאול ועכ"ז ברו לכם איש ואשוה אליו לומר שהכאת איזה משנינו תשעבד אומתו והלא תאמרו כי אין זה יתרון כי הלא אתה נושא הצנה לפניך והבא נגדך אין להזעימו ועוד שנית כי הלא מי בישראל יהיו לו הכלי קרב כמוך ולא תהיה תפארתך רק בהיות כלי קרב שבשתי הכתות שוים לז"א על הא' ברו לכם איש שהוא א' וגם אני כמוהו יחידי בלי נושא הצנה וזהו וירד אלי ועל השנית אמר הנה זה היתרון אשר אעשה לי תחת יתרון כלי מלחמתי כי יבא להלחם בי להכותני תחלה ואני לא אלחם עמו להכותו כי אם אתיצבה לישמר ממכותיו על ידי כלי מלחמתי וזהו אם יוכל להלחם בי והכני לומר כי הוא לבדו ילחם בי ואני לא אלחם. בו להכותו רק לשמור עצמי ואם הכני והיינו לכם לעבדים ואם אחר שינסה ולא יוכל או אם אני אוכל לו והכתיו והייתם כו' ובזה לא אמר ואם אני אוכל להלחם כי ודאי יוכל כי אין לישראל הכלים שיש לו שיעכבו מלהלח' והנה זה יתרון גדול לאיש הישראלי ועל הדברי' האלה לא התפעלו שאול וישראל הרבה כי אולי בבלתי הלחם הוא בתחלה יוכל לו האיש הישראלי אך אחר הדברים האלה חזר ואמר דברים אחרים והוא אומרו ויאמר הפלשתי אני חרפתי כו' לומר לא נכון אשר דברתי עד הנה שבתחל' ילחם הוא ולא אני כי חרפ' הוא לכם תתי לכם יתרון זה וזהו אנכי חרפתי את מערכות ישראל בתתי לכם יתרון זה כאלו חלושי כח אתם אך הנני חוזר בי ואומ' תנו לי איש ונלחמה יחד אני והוא כמוני כמוהו אני להכותו והוא להכותנו אז וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה שהם האחרונים ויחתו ויראו מאד: