אור ברסלב
מראות הצובאות על שמואל א פרק יד › פסוק לב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק יד · פסוק לב

פסוק כד

ויעט העם כו'. ראוי לשים לב מהו שינוי הלשון, הלז וגם לשון ויעט משולל הבנה. ועוד אומרו וישחטו ארצה כי היכן היה להם לשחוט אם לא על הארץ. ועוד מה היה שעתה אכלו על הדם האם מעולם לא ידעו דין זה עד היום ולא עוד אלא שנראה שכל העם בשגגה זו ולא אחד בהם שלא חטא בזה. ועוד אומרו ויגידו לשאול לאמר כי אומר לאמר היא מלה יתירה. ועוד אומרו חוטאי' לה' לאכול על הדם שנראה שחוטאי' חטא א' כדי לאכול אח"כ על הדם והוא הוא. ועוד אמרו בגדתם היה לו לומר בגדו. ועוד מה צורך לאבן גדולה. ועוד כ"א העין היה אכול על הדם איך מתקן באומרו ושפטתם בזה כי אין המקו' מתקן. ועוד שהיה די יאמר ולא תאכלו על הדם ולא יאריך ויאמר ולא תחטאו לה' לאכול אל הדם.

אמנם הנה ענין אכילה על הדם האמור פה ארז"ל שהיו אוכלים בשר קדש קוד' זריקה ורש"י ז"ל כתב שהיו שוחטין אותו ואת בנו ביום אחד והן אמת שיש רמז לזה באומר ובקר ובני בקר אך אין לשין אכול על הד' מתיישב והר"דק פירש שלא היו ממתינים שימצא הדם וכן יש סעד לזה ממדרש רבה והן אמת כי דרך זה מתיישב בכתובי'.

ונבא אל הענין בס"ד והוא כי בראות העם כי ייעפו מאד כי תשש כחם ע"י רדיפת אויביהם והרוג בשונאיהם מבקר עד ערב ולא טעמו מאומה על כן אמרו בלבם להעלות ארוכת מחלתם זו ע"י אכול בשר שלא יצא ממנו כל דמו כאומרם ז"ל בגמרא הרוצה שיבריא יקח בשר מבית השחיטה סמוך לשחיט' ומולחו יפה יפה כו' אלא שהם עשו הדבר בכל הנשאר ולא ע"ד האמור אלא שהיו עושים דרך יהיה דם בלוע בכל הבשר לקנות כח להבריא מהעופות שהיה להם ולא היו שוחטים השני סימנים לגמרי כי אם רוב השנים ולא חותכים הורידין ושוברים מיד מפרקת הבהמה שע"י כן אין הדם מתמצה כמ"ש ז"ל השובר מפרקת של בהמה קודם שתצא נפשה הרי זה גוזל את הבריות וכו'.

וזהו שסמך ואמר ויעף העם מאד ויעט אל השלל ויקחו באן כו' וישחטו ויאכל העם על הדם והוא שאם הלשון הוא ויעט עניינו כי דרך העולה הוא היות השלל אל העם לא העם אל השלל והנה אחר היותם עייפי' מאד כמתי' אם טרם יאכלו ויבריאו עצמם היו מטפלים לשלול השלל היו כלם מתים והיה שלל ולא עם על כן צריך לעשות תחלה עם שהוא ע"י הבריאם ואח"כ יקחו שלל וזהו ויעט העם אל השלל שעשה יהיה עם אל השלל במה שלא הטפלו תחלה בשלל כי אם ויקחו צאן ובקר כו' ויאכל העם על הדם שהוא להבריא כמו שכתבנו ויניחו השלל לאחרי כן ובהיות ויעט בט"ית פירושו מגזירת עוטה אור ועוטך עטה כי הניח כל אחד שללו במקומו מכוס' לסימן ולא הוטפל בהוליך אותו איש למקומו עד שויקחו צאן ובקר וכו' להבריא עצמם ואח"כ הטפלו בשלל.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה