אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ב · פסוק ו

פסוק ד

ה' ממית ומחיה כו'. הלא אמרתי שהכל בהשגחה והנה אפשר יאמר איש הלא נגד עינינו דברים הפכיים אל הראוי ואיך יתכן תפעל השגחתו הפך הראוי כי הנה נראה צדיקים ימותו בלי שבעי ימי' ומוריש צדיק ומעשיר רשע וכיוצא דע איפה כי אלהי עולם ה' אין חקר לתבונתו והוא פועל רחמים בדין ופועל רוגז והוא הרחמים הפך בני אדם כי הנה ה' בעל הרחמים ממית ומחיה כאחד כי אותה המיתה הוא חיים כי הוא לטובתו כי חיי הצדי' הם במותו ויודע בעל התאנ' מתי ילקט תאניו וכן מוריד שאול ויעל כא' כי אותה ההורדה היא כדי להעלותו כענין שאמר ר' מאיר על אלישע אחר מתי אלך ואעלה עשן מקברו ומה הטבה היא זו אלא שע"י כן יזכה לעלות לג"ע מש"כ אם לא היה כדון כלל שלא היה עולה לעולם נמצאת הורדתו עלייתו וזהו מוריד שאול ויעל כלומר כאלו עושה השתי פעולות כאחד וכן ה' הרחמים מוריש ומעשיר שמה שמתרושש הדל הוא עושר לו שמקבל ייסורי העוני בשמחה נמצא מנוקה האיש מעון ונקרא עשיר שהוא שמח בחלקו וזהו לצדיק אך לרשע עושרו הוא שפלותו כי הוא לרעתו וזהו משפיל אף מרומם כי ה' שהוא מדת הרחמי' כשממית הוא מחיה כמאמר ר' מאיר והנה טוב מות וכן מוריד שאיל ובזה ויעל וכן מוריש ובזה מעשיר אך לרשע שהאף הוא הפועל בו מרוממו האף להשפילו וזהו משפיל אף מרומם שמשפיל האף המרומם את האדם כי רוממותו הוא שפלותו לפי האמת:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה