אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ב · פסוק ד

פסוק ג

ולבא אל הביאור נדקדק חו' קשת לשון יחיד וחתי לשון רבי'. אך יאמר דעו וראו ההשגחה עין בעין כי הלא תראו כי קשת גבורים לנצח בו הוא היותם חתים כי כלי הנצחון הוא ההכנעה אשר יכנעו בעה"ז כי בה ינצחו והוא כענין צאת ישראל ממצרים שבאו מצריו' עליהם בכח גדול בכל כלי מלחמה ויצעקו בני ישראל אל יי' בהכנעה גדולה ואז שקע צריהם בים וכיוצא בענין זה ולא עוד כ"א נראה לפעמי' נכשלי' כבר לפני אויביה' ויתהפך כי הם אזרו חיל ושכנגדם יפלו. או שעור הכתוב קשת הגבורי' הוא היותם חתים ונכשלים יהיו הגבורים הנז' לפני אויביה' כאשר אזרו חיל ובטחו באשר אזרו כלו מלחמה באומרם כי רמה קרנם בגבורתם וכלי מלחמתם כי אל יתהלל חוגר כמפתח וכן כמה שבעים שהם עשירים בלח' בלי מחיר כסף נשכרו שעושי' בסעודתם ולא עוד אלא בלחם לבדו בלי לפתן. או שעור הכתובים בשום לב אל או' עד עקרה ילדה שבעה כי אין זה תלוי בזמן לומ' עד לומ' הנה קשת הגבורי' להלחם ולנצח את שכנגדם היא היותם חתים ונכנעים לרבונם בוטחים בו בהכנעה ולא בקשתם אז נוצחים ונכשלי' כבר לפני אויביה' גם הם בהיותם חתים לפני ה' אזרו חיל והנה עם ראות בני האדם השגחה זו היה ראוי יכירו הכל שאין דבר מבלי השגחתו יתברך אך הנה הועיל לדלים ולא לעשירים כי העשירים בדמות רוחם ושטותם בחשבם כי כחם עשה להם את החיל ההוא לא יקנו דעת להכיר בהשגחה ומה עושי' בהיותם שבעים בלחם שוכרים עצמם לשמור ממונם שעולה על רוחם שהדבר טבעי אך רעבים מכוכי רוחא היקל להם להכיר ההשגחה בראות כי קשת גבורים חתים כו' ומה עשו חדלו מלהשכיר עצמם בלחם כי בטחו בהשגחתו ית' יפרנסם בעבדם אותו ועד איזה זמן היה שהעשירים לא הכירו ההשגחה ע"י ראות נכשלים אזרו חיל כי אם הדלים בלבד שהם לבדם הכירו הלא הוא עד עקרה ילדה שבעה כו' כי אז כלם הכירו כי הלא הוא דבר שלא השתדלות ולא מזל מועיל לפתוח רחם עקרה כי אם אשר בראה שחוזר ומחדשה כבריה חדשה כי על ידי זה יחד עשיר ואביון הכירו והודו ההשגחה וז"א עד עקרה ילדה שבעה כי אין לשון עד צודק בזה שהוא בהיות שעקרה היא חנה ילדה שבעה כמו שאמר בפסיקת' עד עקרה ילדה שבעה זו חנה ושהוא דבר בלתי אפשר זולתו בהשגחה אלהי' וגם בהיות דבר בהפכו כ"א כי אז רבת בנים אומללה כמ"ש ז"ל שכל בן שהיתה חנה יולדת היתה צרתה קוברת אחד מבניה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה