אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק ב · פסוק ג

פסוק א

אל תרבו תדברו כו'. הנה ידועה שאלת הרמב"ם ז"ל על הידיעה עליונה ית' לומר אם לא יעצרנו ית' הגשם של עולם הלזה מלהשגיח בכל פרטיו בטלה שכר ועונש ח"ו כי הלא כצדיק כרשע מוכרח במעשיו כי מי יוכל עשות הפך אשר ידע אל אשר יעשה והנה בשערים המצויינים לנו ייחדנו של זאת שער המיוחד ומה שהורונו מן השמים להעלות על זה הוא כי יש הפרש בין מחשבה לדבור כי הידיעה עליונה למה שהיא מחשבה דקת הרוחניות זכה ועליונה באיכות עד אין קץ אין לאיש הגשמי דרך להתפעל ממנה כל עוד שלא דברו ה' באופן כי גם שלא יעשה האדם הפך מהגלוי לפניו ית' לא יהיה מפאת הידיעה כ"א מבחירתו אלא שלא יבצר מדעת עליון לדעת אותו אך הדבור היוצא מפיו ית' שהוא רוחניות שנשתלשל מהמחשב' נתעבה הרוחניות מן הקודם בצד מה עד היות בו מבא לשיתפעל האדם ממנו וזה ענין רז"ל באומרם ואלו צדיק ורשע לא קאמר כלומ' כיון דלא קאמר אלא שנשאר במחשבה לא יוכרח האדם בה וביארנו שם בזה מאמר הנביא ירמיה באומרו מפי עליון לא תצא כו' ומאמר ישעיה הנביא באומר כה יהיה דברי אשר יצא מפי כו'.

וזה אחשוב כיונה פה חנה והוא כי אחרי אומ' כי אין קדוש כה' כי אין בלתך כי אינו כקדושת המלאך שברדתו למטה יתלבש גשמיות כ"א שאין דבר בכל מה שלמענה ולמטה מתקיי' בלתו כי מלא כל הארץ כבודו ואלו יאבה ה' לסלק כבודו הכל יפסד ויאבד ואפילו מלאכים ממש לו יצוייר יסלק הוא ית' השגחתו מעולם המלאכים גם המה יחפרו ויאבדו כמאמרנו על מז"ל שאמר הב"ה למטטרון אם אינך מניח אותי לבכות אעלה למקום שאין לך רשות ליכנס שהוא שאסתלק מעולם המלאכים ותאבדו כלכם עם העולמו' שתחתיכם אמר עתה אל תרבו תדברו כו' לומר אל יעלו על רוחכם לרבו' שבחו של מקום, כ"כ שתדברו ותאמרו גבוה גבוה כי לפי קדושתו הוא גבוה מעולם השפל וגבוה מעולם הגלגלי' ואין כבודו כ"א על השמי' מעולם המלאכי' ולמעלה בזה אני צריך להזהיר ולא שלא תגבלוהו ותאמרוהו למזמה אך מהחלוקה שכנגדה שהיא לומר כ"א הוא ית' יודע ומשגי' בעול' השפל אם כן כל מעללי איש כצדיק כרשע מוכרחי' במעשיה' ובטלה מדת שכר ועונש זה אינו כלום ואינו צריך כל כך אזהרה כ"א לאמר שאם ימצא בפיכם לאמר שהידיעה תכריח אל פעולות האדם אם טוב ואם רע יצא העתק והסכלות הזה מפיכם שלא ימצא עוד בפיכם והעתק והבורו' הוא לומר כי אל דעות ה' שיודע דעות כל בני אדם אם ייטיבו או ירעו ותאמרו כי לו ית' נתכנו עלילות הבני אדם אשר יעשה ואם הוא באל"ף יצא עתק זה מלומר כי לא נתכנו עלילו' לעושה כ"א לה'. והעתק והבורות הוא לומר כי מהיותו ית' אל דעות שהוא מחשבה יתפעלו העלילות כי מה למחשב' עם פעולות גשמיות אשר לחומרי והוא הענין שכתבנו והזכירו עלילות ולא מחשבות אדם גם הן על כי אין הקב"ה מצרף מחשב' למעשה עם היות כי גם מחשבת האדם למה שהיא גשמי גם במחשבתו בלתי מוכרח כמדובר כלל הדברים כי אל ענין זה אין צריך ראיה כי הוא בעצמו עתק ובורו' לומר שהידיעה עליונה שהיא מחשבה יתפעל בה לפעול בהכרח אף מה שצריך להביא ראיה הוא אל החלוקה הראשונה לבלתי רוממו ית' עד סלק השגחתו מעולם השפל והגלגלי' לומר כי ע"פ הגלגלי' מתנהג העולם השפל כי הנה מה שתאמרו גבוה גבוה שהו' לסלק ההשגח' מלמטה אין לו שחר כי הלא תראו כי קשת גבורים חתים:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה