פרק א · פסוק יז
ויען עלי כו'. ראוי לשים לב למה סיפר לנו שאמ' לה לכי לשלום כי דרך המתפרד מחבירו לאמר לו לך לשלום ומסתמא שכך אמר לה ואין דרך המקרא לכותבו בכלל הסיפור, ועוד או' ואלהי ישראל יתן את שלתך למה השמיט האל"ף ולא אמר שאלתך וכן או' אשר שאלת מעמו הוא מיות' וגם יותר היה צודק יאמר ממנו ולא מעמו. ועוד אומ תמצא שפחתך חן ולא אמ' מצאה שפחתך חן לשון עבר וגם או' שפחתך ולא אמ' אמתך כדלעיל. ועוד אומר לדרכה כי ידוע הוא שלדרכ' תלך וכן או' ותאכל היתכן שלא היתה אוכלת וכן מהו או' ופניה כו':
אמנם הנה בגמ' אמר רב יהוד' מנין לאכסנאי שאסו' בתשמיש המטה שנאמ' וישכימו בבקר ויבאו אל ביתם הרמת' וידע אלקנה את חנה אשתו השתא אין מעיקר' לא ע"כ.
ובזה נבא אל הביאור והו' כי ע"י עביר' אין הקב"ה מזכיר עושיה לטוב' ע"כ יתכן אמ' לה עלי לכי לשלום שהוא אל ביתה הרמת' ושם אלהי ישראל. יתן את שלחך לתת לך הריון כלו' אך לא פה כי אכסנאי אסור בתשמיש ולא יזכרך ה' לטוב ע"י איסור ובזה יצדקו דברי קדמונינו אש' סידרו בתחינותינו דעני לעלי ברמה כי גם שהתפל' בשלה גם תפלתו היתה כי ברמה יתן ה' את שאלתו וכן היה.
ואומ' שלתך יהיה כי הנה היא שאלה כמז"ל שיהיה בן צדיק ירא אלהי' זרע אנשי' שקול כמשה ואהרן וכיוצ' בדרש' זו שכלל הדברי שיהיה צדיק ושיהיה ניתן לה' כל ימי חייו ע"כ אמ' עלי בלבו הנה שאלת שיתן לה זרע וכיוצא אפשר ינתן לה אך שיהיה צדיק לא יצדק כי הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמי' ע"כ אמ' איני אומ' אלהי ישראל יתן את שאלתך שהו' כל השאלה בשלמו' כ"א חסרת דבר א' ע"כ השמיט האל"ף כי אחת היא שהוא ענין היותו צדיק וזהו יתן את שלתך והו' כי אשר יתן ה' הוא אשר שאלת מעמו כלומ' מאשר הוא עמו שהוא מפתח של חיה שהיא עמו שלא מסרה לשליח מש"כ יראת שמים שאינה עמו כי הכל בידי שמים חוץ כו' כי הוא ביד כל אדם לבחור ברע או בטוב ויתכן תקן הדבר באו' מעמו לומ' שיהיה צדיק אין זו שאלה כמדובר אך יהיה מעמו שיהיה מהנשמו' הגדולו' שעמו ית' שע"י כן יוכן להיות צדיק הרבה.
או יאמר בשום לב אל אומ' למעלה ותתפלל על ה' כי מלת על קשה להלום. אך הנה כתבנו לשון רז"ל שעל זכות אלקנה את ישראל אמר לו הקב"ה אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות הא למדת שבשכר אלקנה שמואל ע"כ. הנה כי עתיד היה שמואל לבא ולהכריע את ישראל לכף זכות ולחנכם במצות ואם כן בואו לעולם הוא כבוד ה' שעל ידו יעבדו ישראל את ה' וטוב לישראל לזכותם וטוב לאביו ולאמו על כן אחשבה כי היא עשתה בחכמ' שלא שאלה כי אם על הנוגע אל ה' שהיא הבחינה הראשונה וזהו ותתפלל על ה' שהוא על הנוגע אל ה' על דבר כבוד שמו ותדור נדר כי אחר שזכות אלקנה הוא ששאלה תזכה להיות ממנה ולא מאשה אחרת ואם ראה שהוא אם בזכות הראות את פני ה' שהוא בזכות אלקנה שזיכה את ישראל בראיה תראה בעני אמתך שתהיה ממני ושתהיה זכירה באין שכחה כמדובר למעלה שלא יחשב לבא מסטרא דנוקבא באופן תהיה בו שכחה שלא יתקיים כי ונתת לאמתך זרע מיוחס לאנשי' שהו' לאלקנה וכל ישראל שיזכו על ידו וכשבא עלי להתפלל אמר ואלהי ישראל במה שהוא אלהי ישראל וזה עתיד לבא להכריע את ישראל לזכות ולחנכם למצות יתן את שלתך איני אומר שאלתך לגמרי כי כבר הוא נדור לאישך על כן חסר אל"ף ופירש ואמר מה שאמרתי שלתך כי אשר שאלת אינו דבר חדש כי אם מעמו כי כבר הזרע הזה הוא עמו ית' מוכן להביאו בזכו' אלקנה. עוד יתכן במה שאמרו ז"ל באגדת שמואל וז"ל ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק בכל יום היתה בת קול יוצאת ומנצנצת בכל העולם כלו ואומר צדיק אחד עתיד לעמוד ושמו שמואל וכל אשה שהיתה יולדת בן היתה מוציאה שמו שמואל וכיון שהיו רואים את מעשיו היו אומרי' אין זה שמואל וכיון שנולד זה וראו את מעשיו אמרו כמדומים אנו שזה הוא עכ"ל. ובזה יתכן כי זה היה מאמר עלי ואלהי ישראל העתיד להביא צדיק לעולם לזכות את ישראל יתן את שלתך כי אינה שאלתך שלמה כי אשר שאלת מעמו הוא כי כבר הוא עמו מזומן להביאו: