אור ברסלב

מראות הצובאות על שופטים

פרק ה · פסוק ה

פסוק ד

ועוד הוסיפה עוד ראיה אל מעלת התורה שהרי הרים גדולים תבור וחרמון נעקרו ממקומם לבא שתנתן התורה בהם אלא שפסלן הקב"ה והוא מאמר בתנחומא וז"ל. הרים נזלו זהו שאמר הכתוב כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה שמעו תבור וכרמל והניחו מקומם ובאו להם ושט כרמל בים והקב"ה צוח להם למה תרצדון הרים גבנונים למה אתם רצים ומדיינים בעלי מומין אתם כענין שנאמר או גבן או דק הה"ד ההר חמד אלהים לשבתו זה סיני ע"כ. הרי שדרשו פסוק זה על שני הרים שנעקרו ממקומם לשתקובל בהם התורה ולפי זה אומרו נזלו הו' כי ההרים עצמם נזלו וירדו ממקומ' ואין הענין שנזלו מהם מים וע"ד זה פי' רש"י ז"ל הרים נזלו שההרים נמוגו כמים נוזלים הרי שפי' על גוף ההרי' עצמם ולא על מה שנוזל מה' נמצ' דעת רז"ל שנזלו והלכו ממקומ' כמי' הנוזלים והולכים ממקום למקום וזה יאמר לפי דרכנו שאומרת דבורה ראו עתה מה גדלה זכות התורה כי הרים נזלו והלכו מעיקרם מפני ה' וכן זה סיני נעקר ממקומו גם הוא מפני ה' אלהי ישראל אשר עליו והוא מאמרם ז"ל על פ' ויתיצבו בתחתית ההר שעקרו ית' ממקומו וכפאו על ישראל כגיגית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב כו'.

או יאמר בשום לב אל אומר על ההרים שם ה' בלבד ועל סיני אימר ה' אלהי ישראל אך הוא כו שאר הרים שלא ירד ה' עליהם באש נוזלו ונמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו בבאו לתת התורה ושמא תאמר הלא זה סיני כלומר בהוייתו שלא נשתנה ולא נמוג ולא נוזלו מים ממנו הלא מה שתראה כי זה סיני מורה באצבע בלי שינוי בעצמו הלא הוא מפני ה' אלהי ישראל ששם נעשה ית' אלהי ישראל ע"י קבלתם בו התורה על כן חיבבו הוא יתב' ונתן בו חוזק וכח לעמוד על עומדו ולא יתפעל כזולתו הנה כי גדולת מעלת התורה שכל העולם תלוי בה שע"י שיתעסקו בה העולם עומד ואם לאו מתבטל כלומר. ובכן היות זה הנצחו' בזכותה הוא הראוי לייחס כי בזה אנכי לה' כי אני הרביתי תורה בישראל.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שופטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה