פרק ב · פסוק ז
ויעשו כו' ראוי לשית לב כי בכלל אומרו שעבדו את הבעלי' הו' שעשו את הרע בעיני ה'. ועוד שאחר אומרו ויעבדו את הבעלים ידוע הוא שעזבו את ה' וילכו אחרי אלהים אחרים. ועוד או' וישתחו להם כי בכלל אשר אמר ויעבדו את הבעלים היא ההשתחויה שבכלל עבודה. ועוד אומרו ויעבדו את ה' אחר שכבר נאמר למעלה. אך יאמר כי דרך היצה"ר להתחיל במעט ולהיות הולך וגדול במעשה הרע כך תחלה ויעש הרע בעיני ה' שהוא בדברים קלים בלתי קשים בעיני הבריות או בסתר שאינם נגלים רק לעיני ה' הרואה ללבב אך מזה נמשך מעט מעט עד שויעבדו את הבעלים ופירש ואמר ויעזבו כו' והוא בשו' לב כי פה נאמר ויעזבו את ה' וילכו אחרי אלהים אחרים ולמט' הוא אומר ויעזבו את ה' ויעבדו את הבעל כו' אך הוא כי בתחלה עלה בדעתם כי יותר יהיו מושגחים מדברים קרובים אליהם כהוברי השמים ודומיהם מואל עליון שעל השמים כבודו ושמו לבם ללכת אחרי אלהים אחרים לראות אם יושגחו מהם ולח דעת ולא תבונה לאמר כי ה' אלהינו משגיח בעה"ז ומציל אותנו למטה בארץ ולא יעצרנו הגשם אשר לעולם הלזה ואיכה ועזבוהו ללכת אחרי אלהים אשר הם אחרים לעובדיהם וזהו ויעזבו את ה' אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים שאין השגחה גדולה מזו בארץ מתחת וילכו אחרי אלהים אחרים ומלכתם אחריהם לראות אם יושגחו מהם נמשך כי וישתחוו להם ומזה נמשך אחר כך לעשות גם להכעיס וזהו ויכעיסו את ה' ועדיין היו עובדים גם את ה' ועוד מעט ויעזבו את ה' ויעבדו לבעל ולעשתרות בלבד ולא את ה' וזהו אומרו למעלה ויעבדו וילכו כו' ופה הוא אומר ויעזבו ויעבדו כי שם הית' עזיבה ללכת אחריהם לראות אם יושגחו ופה עזיבת עבודתו לגמרי לעבוד את זולתו כמדובר: