פרק ב · פסוק יט
ויאמרו אנשי העיר כו'. הנה היה יכול לומר דבר ה' ולרפא' המים מבלי מלח וכ"ש מבלי שום המלח תחלה בצלוחית חדשה והנה ידוע כי ים כנרת שמימיו מתוקים היה נמשל אל הקדושה וים המלח אל הטומאה ובכן אפשר לכאורה שיחדשו חומרם שהיצה"ר הדומה למלח בתוכו על ידי תשובה ועל ידי טהר חומרם אשר הוא דומה לצלוחית של חרס ישליכו היצר הרע אל מוצא המים שיולוכוהו לבית המדרש ששם הוא מוצא התור' הנמשלת למים ועל ידי קבלתם לעשית כן נרפאו מיד המים עם היות שעשו הרמז בפועל כפש' הכתוב עוד אפשר כי רעת העיר היתה מאשר אררה יהושע בן נון ותיקנה בשם שצירופו עולה ג' תיבות אלו צלוחית חדשה עם חיבת מלח והוא כי במספר קטן עולים ג' תיבות אלו עם הכולל ס"א וכן עולים תיבות אשר אררה יהושע בן נין במ"ק ותיקן ע"י צירוף קדושה להכניע טומאת הארורה ולבטלה בשיעור כיוצא בו: