אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים ב

פרק ב · פסוק יא

פסוק י

וכן היה כי תחלה ויפרידו בין שניהם שהוא בהלקחו טרם יעלה ואח"כ ויעל אליהו בסערה השמים ובכל זה ואלישע רואה גם אחר היותו לוקח והוא עולה השמים שנהפך לרוחניות בצד מה וכל אשר אתו ולא עצרו הגשם מהיות רואה ובכן לא נאמר ואלישע רואה בהלקחו כ"א אחר או' ויעל כו' השמים וע"כ היה רואה והוא מצעק אבי אבי כלומ' אחר שאני רואה לוקח מאתי אבי אבי אתה לי שני פעמים שהוא שאקבל ממך פי שנים ברוחך.

וזהו אומ' מצעק לשון הווה שהיה רואה ומצעק על הנאמר ולהורות איך ראה עלייתו עודנו עולה אמר רכב ישראל ופרשיו והוא כי היה עול' ועמו המרכבה עליונה שהם רכב ישראל ארבעה רגלי המרכבה העליונה הנמשלה לארבעה סוסים הנזכר בזכריה הנביא וקראו רכב ישראל אשר נשאו את ישראל אביהם והוא מאמר ספר הזהר על ויעל עמו גם רכב גם פרשים וגם ראה פרשיו של הרכב הם עליונים עליה' דוגמתם כנודע מחכמי האמת.

ושיעור הכתוב אבי אבי שאקבל כפלים ממך כי הנה רכב אלקים ופרשיו מקבילים פניך הנה כי הנני רואה בהיותך לוקח מעמי וסיפא גופא דעובדא. הנה ויהי המה הולכים הלוך ודבר וכו' והוא כי הנה ארז"ל על פסוק ויחן אל משה ככלותו לדבר אתו שהארבעים יום היה הקב"ה מלמדו והוא שוכח עד שאמר לו משה נאמר שנינו והיה הקב"ה חוזר עם משה ושם כתבנו מה היה הענין שהוא כי לקבל משה תורה שבעל פה כולה פעם אחת ולא ישכח עוד כי אין התורה נתנת פעמים הרבה.

ולהיות מוכן לקבל הלוחות מיד ליד היה צריך להזדכך עד כמעט התהפך חומריותו אל רוחניות וע"כ הוצרך ארבעים יום כנגד ארבעים יום של יצירת הולד כי כאשר נעשה בארבעים יום כך תתהפך אל מציאות הפכו במ' יום ולהזדכך רצה יתב' יהיה ע"י עסקו יתב' עמו בתורה שהיה לו זכוך מחברתו ית' ומהתורה וזהו ככלותו לדבר אתו שהוא דבור התורה אז ויתן אל משה שני לוחות.

וכן אומרו פה הולכים הלוך ודבר יהיה שהיו הולכים יחד ומדברים בד"ת וכן ארז"ל במדרש בפירוש ויתכן כי משם למדו ויהיה לפי דרכנו כי אחרי או' אם תראה אותי לוקח מאתך נתייעצו למען זככו להבינו שיראנו לוקח במה שיהיו יחד עוסקים בתורה שיזדכך עמו וע"י כן שניהם ראו רכב אש וסוסי אש מהמרכבה עליונה שבאו להעלו' את אליהו ויפרידו בין שניהם להעלות את אליהו לבדו ויעל אליהו בסער' ואחשבה שלא העלתהו השער' שא"כ הול"ל אז ויעל בסערה אליהו השמים.

אך הוא כי אדרבה הסערה שהו' המסך הראשון מהארבעה שלפני השכינה שהוא שטן בקש לקחת נפשו כמאמר מדרש הנעלם אלא שלא יכל לו כי רפפה תחתיו ובכן יאמר ויעל אליהו ע"י רכב אש וסוסי אש שהם מרכב' השכינה הנז' עם היותו בסער' הוא הקליפה החצונה שלקחת נפשו זממה ולא שוה לה כי ברכב וסוסים שלפנים מהארבע' מסכים עלה השמים וכמו שכתבנו שראה אלישע רכב ישראל ופרשיו כמדובר ואמר שכאשר לא ראהו עוד החזיק בבגדיו ויקרע' לשנים קרעים יאמר שקרע מלבוש עליון ומלבוש תחתון וזה לשני' קרעים ויקח את אדרת אליהו כו' ויכה את המים כו'. והנה התכת התיבות קשה להלום ואחשבה כי רצה הב"ה להורות כי נחה רוח אליהו על אלישע ולא נקרע הירדן ע"י אדרת אליהו עד שהכה הוא בידו ויחצו המים וזהו ויקח את אדרת כו' ויכה את המים ובראות שלא נקרע אמר איה ה' אלקי אליהו כלומ' איה ה' כי נסתלק בסילוקו ואיה הוא עתה כלו' ואין עוד איש יוכל לעשות כן כי נסתלק ה' וכאן אחר שנסתלק אליהו שהי' מרכבה אליו אך חזר ואמר אולי כחו נסתלק למעלה ונחה עליו כחו וע"י יחצו המים ואכה גם אני ויעש כן כי אף הוא ויכה את המים מיד ויחצו הנה והנה אז הכיר כי נחל הוא כחו בעולם וכן בני הנביאים שראו מנגד אמרו נחה רוח אליהו על אלישע כי ע"כ ע"י אדרתו לא נקרע הירדן כי אם ע"י אלישע בעצמו וע"כ באו וישתחוו לו ארצה ואז אין ספק כי סיפר למו מעשה שהי' איך היה כי באו סוסי אש ורכב אש ויעל השמימה אז אמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים ילכו נא ויבקשו כו' והוא כי אמרו אם היה הולך לג"ע של מטה היינו אומרים כי שם הוא בגוף ונפש אך אם עלה השמים במרכבה עליונה רכב אש וסוסי אש הנה לא יתכן מבלי יפשוט חומרו ממנו וא"כ מה נעש' מגופו אך אין זה כ"א שנשאו רוח ה' את גופו כאשר הופשט מרוח וישליכהו בא' ההרים אחד הגאיות עד נלך ונקברנו ויהיו שומרים אותו כאשר היה שומר את נבלת איש האלקים אשר בא מיהודה כי גם שאמר היום ה' לוקח את אדוניך כו' ידעו מציאות סילוקו אך לא אופן סילוקו ויאמר לא תשלחו והוא כי הוא הבין דרכו כי קרה לו מעין אשר קרה לחנוך כאשר לקח אותו אלקים כי נצרף ונזדכך גופו כעצם השמים הזך ממהותם וישאר שם לבוש דק וזך אשר בו יתלבש בבואו אל העולם הזה והניחם שם עשות עד שראו בחוש כי צדק במאמרו:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה