אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים ב

פרק ב · פסוק ג

פסוק ב

אז ויבאו בני הנביאים כו' והנה ראיתי מי שחשב שעל שנעדרה נבואה מהם החליטו הגזר' ואמרו כי אין זה כי אם שהיום אליהו נלקח הן העולם ועל כן חסרנו כל אך הם דברים בטלים כי אלו אמר שאחר סילוקו נתמעט היה סברא אך מקודם אדרבה כל כמה שהוא קרוב לסלוקו השפע מתרבה כמו שאמרנו למעלה וכן ארז"ל שמה שידעו כי היום היה נלקח הוא מרוב שפע נבואת אליהו ומי יבא אחרי המלכים מאן מלכי רבנן לומר הפך דבריה'. אך אשר חשבתי למשפט כי נהפוך הוא כי מאשר ראו שנתרבה להם שפע נבואיי גזרו אומר כי היום נלקח אליהו ועל כן נתרבה אורו ועל פי עלייתו עלו גם המושפעים באמצעותו להיות חזון נפרץ ועל כן אמרו לאלישע הידעת כי היום כו' לו' הנה אנחנו כי מעט אשר אתנו מתחלה הוכר עתה התוספות והיתרון בעצ' אך עתה שגדו' חלקך כמע' לא תרגי' ההפרש ביתרון. או אפשר שכל כך הוא היתרון שהוא נרגש גם לך וזהו הידעת כי היום ה' לוקח ועוד שנית אנו אומרים שהוא אדוניך מעל ראשך כלו' שבסילוקו אין לך אדון ואין איש על ראשך כי אתה אחריו הראש והאדון במקומו כי לשפלות גדרנו אצלו אדנותו עלינו ושהוא על ראשינו כי אם לך בלבד ומינה כי בהסתלקו אתה הוא נשאר אלוף לראש תחתיו.

אז אמר גם אני ידעתי כי כל כך היה בי היתרון שגם אני הרגשתי ומאשר אמרתם כי אני גדול שלא נתייחס אדנותו כ"א לי ושהוא על ראשי כלומר ובסלוקו אני הוא הראש מזה החשו כי אין לי חפץ לשמוע גדולות כי כמוני כמוכם.

או יאמר החשו בל ישליט עין ביתרונם ולהיות כונתו ית' ילך גם ליריחו מן הטעם האמו' להפליג בשפע נבואיי על הנביאי' אשר הם שמה כמדובר כאשר נאמר אליו.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה