פרק ב · פסוק ב
ועל מחשבה זו אמר אל אלישע בגלגל שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל שהוא עד שם בלבד כי שם חשב תהיה עלייתו השמימה בסולם שלעומת שער השמים וכיון לומר טוב לך כי פה תשב כי לא תוכל ללכת אתי כי אני כמעט רוחני וטרם תלך אתה אלפים אמה אהיה אני שם וכמאמר עובדיה למעלה אליו והיה אני אלך אתך ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע כו' וכמו שכתבנו למעלה מאשר נזדכך ע"י עוגת רצפים שעל ידה חיה מ' יום ומ' לילה לחם לא אכל ומים לא שתה עד בא אל המערה ושם נזדכך יותר וגם שם לא אכל וגם עד שובו אל ארץ נושבת.
וכל זה עודנו על הארץ באופן שלכתו מהלך כמה ימים ביום א' מגלגל לבית אל ומשם ליריחו ומשם לירדן ועברו מהעבר מזה בודאי כי לא בדרך אנשים היה הולך כי אם כמלאך וק"ו הוא אם מאז הלך לרגל את הארץ נאמר ותצפנו על כלב כי פנחס היה כמלאך רואה ואינו נראה ומה גם עתה ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך ובהיותו בחברתו גם רגלי אלישע קלו וירדו בית אל בשעה אחת וזהו וירדו כלומר כאחת כי מן הרוח שנתוסף באליהו נתרבה באלישע שהיה בעת הסילוק ונעשה אלישע זך כרוחני בהיותו עמו וז"א חי נפשך אם אעזבך שע"י היותו דבק בך מרוח קדשך ידבק בי רוחניו' וקלות וזה ק"ו מערב רב שעל כנפי מלאכי השרת הלכו מרעמסס סוכות' לשעה קלה מהלך כמה ימים שנאמר וגם ערב רב עלה אתם וטפם ובהמתם כי להיותם אתם קלו גם הם ונמצאו בסוכות גס הם בשעה קלה.