פרק כ · פסוק לג
והאנשים ינחשו כו' הנה תיבות אלו קשים להולמם ויתכן כי להיות אחאב סמוך לעיר ההיא חוצה לה ובן הדד היה בפנים כי שם נחבא וכאשר המה יצאו לדבר אל המלך נשאר בן הדד בפנים פתח השער לדעת מיד תשובת המלך אליה' והנה הם אמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי והנה הוא אמר על שאמרת' עבדך אינו אצלי בגדר עבד כ"א בגדר אח כי אחי הוא וטרם ישיב על מ"ש תחי נא נפשי עשו עצמם כמנחשים ומנבאים כי מן הסתם יאמר כי יחיה אותו וזהו והאנשים ינחשו כד"א כי נחש ינחש ומהרו להשיב דבר אל בן הדד מהרה ואחאב שומע כי קרוב היה בן הדד בפנים והוא בחוץ לבלתי יחזור בו אחאב כי אחר שראה שידע האחר תשובתו הטובה יבוש מלחזור ממנה על כן וימהרו ויחלטו הממנו שהחליטו מה שאמר אחאב ממנו מעצמו שהוא אחי הוא הפך מה שאמרו הם עבדך בן הדד החליטו דבר זה כאלו הוא דבר מוחלט שלא ישוב ממנו ויאמרו אל בן הסמוך להם בפנים אחיך בן הדד כלו' אחיך הוא אחאב בן הדד לא כאשר חשבת שיחזיקך בגדר עבד ויהי כשמוע אחאב כי דברו עמו כי קרוב הוא בפנים אמר להם באו קחהו מבפנים ויהי כשמוע בן הדר תשובתו כי קרוב הוא לא המתין יכנסו לקחתו כי אם מיד ויצא אליו טרם יחזור בו מיד ויעלהו אל המרכבה אז בן הדר התחיל לנדור לו הטבות הערים אשר לקח אבי מאח אביך אשיב כו' אז אמר אחאב בברית אשלחך אם תכרות ברית ותשבע לעשות:
או יאמר הנה אתה מוותר לעשות הטבות ואני מה הטבה אעשה לך הלא הוא כי בברית בלבד שתכרות עמי להיות שלם עמו לשלחך מבלי שתתן לי מאומה מכל זה אז ויכרות לו ברית וישלחהו: