פרק כ · פסוק כב
ויגש הנביא כו'. אמר לו לך התחזק ולא תעשה עיקר מחוזק אנושי כי אם שלא תזנה אחרי לבבך ועיניך ללכת אחרי אלהי נכר וכיוצא כענין ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וזהו ודע שהוא בלב וראה בעינים כי לבא ועינא סרסורי דעבירה כי עין רואה והלב חומד ואח"כ איברי' גומרים וזהו שאמר ודע וראה שהם לבא ועינא את אשר תעשה באיברי' גומרים ועבדי מלך ארם אמרו אליו הנה אפשר שהמלחמה תלויה באלהי העם או במזל המלך אם הוא על אלהי העם אל תירא כי אלהי הרים אלהיה' ואולם נלחם במישור כו' ועל דבר המזל אולי המלכים האלה איזה מהם הורע מזלו לפיכך ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים כו' ובהיות שמלך ישראל לא עשה אשר צוהו הנביא על כן נגש אליו ויאמר כה אמר ה' אל ישיאך לבך לומר שלא תקנת מעשיך ונצחת כי דע איפה כי לא בזכותך תנצח כי אם ברשעת הגוי הרע הזה כי יען אשר אמרו אלהי הרים ה' ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך ואין העיקר לפקוד עליהם עונה כי חוטא אתה מהם כי אם למען תראה תקח מוסר כענין הכרתי גוים נשמו פנותם כו' אמרתי אך תראי אותי כו' וזהו וידעתם כי אני ה':