אור ברסלב

מראות הצובאות על מלכים א

פרק ב · פסוק לו

פסוק כט

וישלח המלך כו'. ראוי לשים לב למה עשה ההמצאה הזאת מזולתה ועוד כי אם היה שמעי שומר אזהרתו איך היתה מתקיימת צוואת דוד אביו. ועוד למה כפל ידוע תדע כי מות תמות ועוד או' טוב הדבר כי לא יצדק בזה רע או טוב כי אם קיום הגזרה או לאו. עוד או' כאשר דבר אדוני כו' כי האם בבחירתו הדבר תלוי על כרחו הוא ועוד איה חכמת שמעי ואי זה הדרך נכנס בו רוח שטות לחייב את נפשו על שני עבדים ומה גם אם יהיה ממונו למלך כי גם זרעו לא יהנה מעבדיו אלה ועוד למה הודיענו שחבש את חמורו ועוד אומרו ויוגד לשלמה כי הלך כי המפורסם וידוע לכל אין צריך הגדה. ועוד או' כי הלך כו' למה מזכיר ההליכה והל"ל ויוגד לשלמה כי שב ולא כי הלך ושב ועוד באומרו הלא השבעתיך כו' שאחר שהיתה שבועה בדבר למה לא נרמזה למעלה ומה ענין אומרו והמלך שלמה ברוך אצל הענין וכן או' והממלכה נכונה כו' איך נמשך זה מהאמור:

אמנם הנה המלך עשה מדה כנגד מדה הוא קלל את דוד בצאתו מירושלם על כן היה הענין בדומה לו שע"י צאתו מירושלם יומת ומה שבטח שלא יבצר מהתקיים שבועת אביו אם לא יצא שמעי מירושלם אפשר לומר ע"ד מה ששמענו אומרים מאשר קדמונו בתתם טעם אל מאמרם ז"ל גדול המצווה ועושה כו' שאמרו כי המצווה יגרה בו היצר הרע לעבור מש"כ הבחיריי לעשות ואמרו כי סופר להם מעשה שהיה במלך שלשמע עיר תהלה הלך לראותה למרחקי ארץ והיה סמוך לה גשר ראשו אחד לעיר והראש השני לכפר קטן ובהגיע המלך אל הכפר בכלל מקבילי פניו יצא זקן בן שמונים שנה לקראתו ויאמר למלך על מה חרד אדוני כל החרדה הזאת אמר לו לקול תהלת העיר הזאת באתי עד הנה אמר הזקן חי ראשך אדוני המלך כי נולדתי בכפר הלז והנה נא זקנתי באתי בימים ולא עברתי הגשר הזה לראותה מיום הולדי ועד עתה אז אמר הנה נא גזרתי עליך שלא תעבור וביום עבורך הגשר מות תמות ואמרו שלא שקט ולא נח ולא שלו עד שעבר ביום ההוא את הגשר ויראה את העיר ויוגד הדבר אל המלך וישלח אחריו ויאמר לו הלא שמנים שנה עצרת כח לבלתי עבור לראותה ועתה אשר צויתיך לא בא עליך השמש שלא באת אליה אמר לו כאשר היתה בחירתי חפשית לא היה לבי מכריחני אך עתה הייתי כמי שניתן בבית כלא לבי דופק באמור למה תמנע מכל האדם לראות את העיר ולא יכולתי להתאפק נגד לבי עד שאמרתי ויהי מה ארוצה אנכי עד אעבור ועברתי ועתה הנני בידך והנה עד המעשה הזה כי גדול המצווה ועושה שיצר סמוך דופק בו ועושה לא ירפנו עד יעבירנו על התורה ועל העבודה ועל דרך ענין המעשה הלזה אפשר יהיה בלב שלמ' לאמר כי כמשל הזה יקרנו לשמעי שע"י עכב בחירתו ידחקנו יצרו עד עבור יעבור ולא יבצר יאנסנו להעבירו ויפול בשחת זו ותתקיים צוואת דוד אביו.

עוד יתכן במה שידענו כי עבירה גוררת עבירה והוא ככתוב אצלינו במקומו כי משורש טומאת העון אשר יתרבה בהעשותו יתרבה מלאך משחית והכח הטמא ההוא נקשר בעושיהן עד יגוררנו לעשות עוד אחרים מורם ממנו כיוצא בו עוד שני' כי העון ההוא אשר מרד שמעי במלך דוד שהמורד במלכות בית דוד כמורד בשכינה היה בצאתו מירושלם נמצא שבצוות המלך שלמה שלא יצא וצאתו היה ג"כ מרד במלכות בית דוד הרי זה דומה לעון ההוא. ועוד הדמות שני והוא היות המרד ביציאתו מירושלם ואם ישוב לחטוא למרוד בשלמה גם ביציאה מירושלם היה מרד שני כיוצא במרד הראשון ובזה יתכן שבטח שלמה שלא יבצר שהעבירה הוא המרד הראשון תגרור לו גם את זאת הדומה לו בב' פנים.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה