אור ברסלב
מראות הצובאות על יהושע פרק ז › פסוק כה

מראות הצובאות על יהושע

פרק ז · פסוק כה

פסוק יט

ויאמר יהושע מה עכרתנו כו'. למעלה נאמר והיה הנלכד בחרם ישרף באש ופה נאמר וירגמו אותו וגם פה נאמר תחלה וירגמו ואח"כ וישרפו וא"כ ויסקלו ולמה היו סקילה ושרפה וסקילה ולזה נשים לב אל אומרו תחלה אבן ואח"כ נאמר באבנים והנה ארז"ל שבעל עכן נערה מאורשה ויצדק בזה משפט הסקילה. ובזה נבא אל הענין והוא כי הנה דרך הסקילה היא לקשור בו אבן א' גדולה ולהפילו מגבוה ב' קומות אם מת מאותו אבן מוטב ואם לאו סוקלין אותו באבנים רבות עד שימית והנה ראה יהושע כי הוא אחר שנלכד בחרם היה חייב שרפה כמאמרו ית' והיה הנלכד בחרם ישרף באש ולהיות חרם של כל ישראל החמיר גם בבניו ובנותיו ומקנהו ולהיותו חייב סקילה על נערה המאורסה על כן בקש יהושע שידון בשתיהן ואם יומת באחת לא תתקים בו השנית על כן צוה בקבוץ כל ישראל ירגמוהו אבן שהוא אבן אחת על לבו מגבוה שתי קומו' כמשפט וזהו וירגמו אותו כל ישראל אבן שהוא אבן אחת ועדיין היה בו חיות ואלו לא היה חייב רק סקילה היו מוסיפין וזורקין עליו אבנים עד צאת נפשו אך היה חייב שרפה הוא וכל אשר לו על החרם על כן וישרפו אותם באש וז"א פה אותם וברגימה אותו כי הוא לבדו היה החייב סקילה באופן שנתקיימה שרפה בעוד היות בו רוח חיים ולהיות שכשאינו מת מחמת ההפלה באבן צריך להשליך עליו עוד אבנים גמרו המצוה אחר השרפה ויסקלו אות' עם היות שכבר מתו ואמר אותם לשון רבים כי אחר השרפה היו יחד כלם מתים נמצא שגם עליהם היו האבנים כאחד ואינו לגבי האחרים תוספת עונש כי כבר מתו כי גם על עכן לא היה רק לזכר לגמר המצוה ויקימו עליו גל אבנים אפשר למען יהיה לאות לבני מרי וגם לבל ישלחו יד בזהב ובכסף כי גם שנשרפו נתכו ושם היו:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה