פרק ז · פסוק יט
ויאמר יהושע וכו'. ראוי לדעת למה כפל שים נא כבוד לה' ותן לו תודה שיראה כפל ענין במלות שונות שהם ב' קושיות וכן אומרו והגד נא לו יראה כי הוא התודה האמורה:
אמנם הנה יש שני מיני כבוד הא' כבוד ה' אשר חלילה נתחלל ע"י נפילת ישראל בעי כי אם לא ימצא עון בישראל יאמרו הגוי' מבלתי יכולת חלילה וזה הוא אם לא יתודה עכן ויש כבוד לעכן אם לא יתודה חטאו שלא יודע מש"כ אם יתודה שיתבז' ונקלה לעיני כל ישראל וכן יש שני סוגי' וידוי א' לה' כי הוא חטא לו בעצם וראשונה וגם וידוי ליהושע כי הוא החרים וגם לו חטא. ונבא אל הענין אמר על דבר הכבוד אל תפן אל כבוד עצמך המחולל בגלותך עונך כי אם שים נא כבוד לאלהי ישראל ולא לך כי בגלותך האמת הוא כבוד ה' לעיני הכל כי יודע בעולם כי לא מבלתי יכולת חלילה עזב אתכם בעי כי אם על עון ישראל ועל הענין הוידוי אני חש על כבוד עצמי שתתודה גם על מה שחטאת לי שעשיתי החרם כי אם ותן לו תודה כי הוידוי לאלהי' הוא העיקר אך לי לא תאמ' דרך וידוי כי אם דרך הגדה בעלמ' זהו והגד לי כו' ומל פי דרכו כיון אל תתבזה לעיני כל ישראל כי אם הגד לי ביני לבינך ואל יעלה על רוחך להכחיד ממני כי לא נפלא ממני וזהו אל תכחד ממני כלומר לא תוכל לכחד ממני והוא כי רוח ה' ידבר בי:
ויען עכן וכו' הנה ארז"ל שבימי משה עבר על שני חרמים ובזה יתכן יאמר אנכי חטאתי ולא פעם זו בלבד כי אם מקודם זה כזאת וכזאת עשיתי שהם שני פעמים בימי משה ועתה אל תגדל אשמתי כי סרסורי דעבירה הליצוני כי עין רוא' ולב חומד. ואז איברים גומרים וזהו וארא בשלל וכו' היינו עין רואה ואחמד' היינו הלב חומד ומיד ואקחם שהו' אברי' גומרים: