פרק ב · פסוק ה
ויהי השער לסגור כו' ראוי לשים לב איך האמינוה מיד. ועוד אומרו האנשים פעם שנית בכתוב יראה מיותרת. ועוד אומרו לא ידעתי אנה הלכו מה צורך לאומרו. אך הנה היא גנבה דעתם בזה ועשתה כנכוות בצער אימת מרגלים פן יכבשו הארץ ותלקה גם היא ואמרה כמתלהמת ודאי כדבריכם כן הוא וזהו כן באו אלי האנשים כי מרגלים הם ואוי לנו כי הלא ויהי השער לסגור בהם אשר הוא עת להאסף הביתה ואדרבה אז והאנשים יצאו כלומר ואלו לא היו מרגלים היו יוצאים בכי טוב או לפחות קודם שיחשיך ושמא תאמרו א"כ איפה היה לך להביט איזה דרך הלכו להגיד דבר כיון שהבנת הענין לז"א לא ידעתי אנה הלכו האנשים כלומר מה שלא ידעתי אנה הלכו שלא יצאתי לראות אנה הולכים הוא למה שהם אנשים ואין ראוי לאשה לצאת אחריהם בחשך פן תחשד וזהו לא ידעתי כו' אך מה שאוכל לגלות לכם הוא כי לא היה פנאי להתרחק לכן רדפו מהר כי תשיגום: