פרק ב · פסוק ד
או יאמר בשום לב אל אומרו ותצפנו לשון יחיד כי עשתה בערמה להצפין ולכסות הענין לבל ישיתו לב אל המרגלים אשר היו אז לפניה ע"כ תפסה אותם בידים לפני שלוחי המלך וזהו ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו את הענין בזה ותאמר כן באו אלי כו' לומר האם שני אנשים בלבד באים לביתי שאדרוש מאין המה הלא כן כאשר באו אותם האנשים באו אלי האנשים האלה אשר לפניכם ולא ידעתי מאין המה וכאשר לא ידעתי מאין באלה כן לא ידעתי גם במרגלים ובמרמה דברה למען החזיק בלבבם כי לא אלה המרגלים כי אדרבא מהם לוקחת ראיה אל המרגלים: