מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק שילוח הקן · דף קמא.
גמ' הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו אלא למאן דתני ביטלו ולא ביטלו כמה דלא שחטי' לא עברי' ללאו וקשה דלמא בכהאי גוונא שרוצה ליקח האם למשולחת למצורע דאזי אין עובר כלל על הלאו כשמשלחה לבסוף המשולחת וה"א דרשאי ליקח אותה למשולחת קמ"ל קרא דתשלח דאפי' לדבר מצוה לא ואין לומר דאע"פ דאינו לוקה כשמשלחה אעפ"כ עובר לכתחלה בלא תעשה ז"א דהא כתבו התוס' בפסחים דף כ"ט ע"ב ד"ה רב אשי אומר דכ"ע כו' וז"ל מכאן מוכיח ר"י שהמשהה חמץ בפסח ודעתו לבערו אינו עובר באותו שהיי' וטעמא משום דלא יראה ניתק לעשה ולכך אינו עובר כשמבערו לבסוף משמע דלכתחלה אינו עובר כלל כשמקיים העשה לבסוף וכדמשמע ממ"ש המג"א בסי' תמ"ו דלא יוציא החמץ מביתו אפילו ע"י נכרי בי"ט אלא לכתחלה יכפה עליו כלי מטעם הנ"ל דהמשהה חמץ כדי לבערו אינו עובר עליו משום דבל יראה ניתק לעשה ואפשר לומר דמר בר רב אשי דמשני כגון שנטלה ע"מ לשלח דא"נ לא משלחה תו ליכא לאו דהא כבר לקחה בהיתר כמ"ש רש"י עדיפא משני דאזי לא נצטרך לאוקמי דווקא במצורע אלא אפילו בקן יולדות דליכא גבה משולחת וק"ל: