מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק ראשית הגז
דף קלו:
רש"י בד"ה ואי יליף כו' דהא מתני כר"ש אוקימתא עכ"ל לכאורה דברי רש"י הם אך למותר דהא אהך תירוץ הא מני ר"ש היא קאי אך נ"ל דה"פ דקשיא לי' לרש"י מאי פריך הש"ס דלמא ר"ש ס"ל כר' אלעאי דלעיל דבאמת ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ ואפילו הכי לא קשה לתני החילוק בטרפות לפי שר"ש פליג ובפלוגתא לא קמיירי מש"ה כתב רש"י דהא מתניתן כר"ש אוקימתא א"כ ע"כ לא ס"ל ר"ש כר' אלעאי דאל"כ איך קאמר רבינא הא מני ר"ש היא הא לא מצי אתי' מתניתן כר"ש דהא מתניתן דקתני ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ לא מצי אתי' כר' אלעאי וכדאמרינן לעיל א"ו שרבינא רוצה לאוקמי דריש מ"ל כרבנן:
תוס' ד"ה לילף צאן צאן מבכור וא"ת א"כ ג"ש ל"ל וכו' דמה"ת למעט עכ"ל ואפשר ליישב דאי לאו ג"ש ה"א למילף נתינה נתינה ממתנות דטריפה לא הוו ילפינן נמי מתרומה דבח"ל לא לכך אתי הך ג"ש דצאן צאן דללאו נילף כלל נתינה נתינה או דמוקמינן ג"ש דנתינה נתינה לדרשא אחריתא:
דף קלז.
גמ' ונילף גיזה גיזה מבכור כו' אע"ג דקרא דגז דמי טפי לגז כבשים משא"כ ללא תגוז לא דמי לישנא ובהרבה מקומות בש"ס איתא היכא דדמי טפי בלישנא בדדמי ילפינן מצ"ל דאפ"ה פריך שפיר דטפי הו"ל למילף מדברי תורה מדנילף מדברי קבלה וכמ"ש התוס' וק"ל:
דף קלח.
תנן הלוקח גז צאן של נכרי פטור וכו' הא צאנו לגוז חייב יש להקשות דלמא לעולם צאנו לגוז נמי פטור והא דקתני גז לאשמועי' סיפא דבישרא אפילו לקח הגז הלוקח חייב אם לא שייר המוכר דהוא דבר והפוכו:
הנה הרמב"ם ז"ל מפרש הלוקח גז צאנו של נכרי שהנכרי גזז הצאן והישראל לקח הגיזה מהנכרי הא צאנו לגוז חייב מפרש הוא ז"ל שהישראל לוקח הצאן מהנכרי כדי לגזוז אע"פ שמחזיר לו הצאן לאחר הגיזה חייב דלא כמו שמפרש רש"י והר"ן ואפשר לומר דנ"ל להרמב"ם ז"ל לפרש כן מכח קושית הגמ' תנן הלוקח גז צאנו של נכרי הא צאנו לגזוז חייב אמאי כל חד וחד בתר גיז' נפק' לה מרשותי' דמנ"ל דלמא מיירי בשאינו מחזיר לו הצאן תיכף וכדמשני הגמרא להכי מפרש הרמב"ם ז"ל דהפי' הלוקח גז צאנו של נכרי דלוקח רק הגיזה שהנכרי גזזו והצאן עדיין של נכרי ואזי הדיוק שוה לבבא דהלוקח גז של נכרי דתרווייהו מיירי שהצאן של נכרי והדיוק הכי דדוקא אם לוקח הגז מהצאן של נכרי שהנכרי גזז אבל צאנו לגוז דהיינו שהגוזז ישראל ולוקח רק הגז דהיינו שמחזיר הצאן לאחר הגיזה לנכרי דאזי ג"כ הצאן של נכרי חייב ואזי פריך הגמ' שפיר ואעפ"כ דחק לתרץ דמיירי שהקנן לו כל ל' יום וק"ל:
סליק פרק ראשית הגז