מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק הזרוע והלחיים
דף קל.
גמ' והא בעי תנופה היכא ליניפינהו כו' יש להקשות הא איתא בגמ' במנחות דף צ"ג ע"ב ותניא גמי גבי תנופה פה"ג לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאלו לא כיפר וכיפר פי' שאם עשאה לתנופה שירי מצוה שאם לא עשאה לא מעכב וכמ"ש רש"י גבי סמיכה מעלה עליו הכתוב כאלו לא כיפר וכיפר פי' כאלו לא עשה מצוה מן המובחר ואפ"ה כיפר דכפרה בדם הוא וא"כ מאי קאמר איך ה"א דחולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה וכו' דלמא דווקא גבי קדשים בעי קרא תנופה דאתיא התנופה למי לכפר קצת צריך תנופה דאם לאו מעלה עליו באלו לא כיפר וכיפר שלא עשה מצוה מן המובחר אבל בחולין דלא אתי לכפר לא הקפיד התורה כלל אתנופה וצריך לדחוק ולומר כיון דילפינן חולין בק"ו מקדשים ילפינן בוודאי לגמרי שיהא דומה לקדשים לגמרי אפי' לענין תכופה וק"ל:
דף קל:
גמ' ת"ש בעל הבית שהי' עובר ממקום למקום וכו' יש להקשות הא איתא בגיטין דף למד במתניתן המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ופריך הגמ' ואע"ג דלא אתי לידי' ופירש רש"י בתמי' אע"פ שאינו נותנין וכו' האיך יצא ידי נתינה ומתרץ אמר רב במכירי כהונה ולויה ופירש"י שהם מכיריו ואוהביו דאינו רגיל לתת תרומה ומעשר אלא לזה הלכך כיון דמלתא דפשיטא דלדידהו יהבי לי' אסחו להו שאר הכהנים דעתייה והוי כמאן דמטי לידייהו דהני וממילא כמו כן הוא בעני ולפ"ז מאי פריך הגמרא כאן דלמא הך ברייתא נמי מיירי במכיריו דהך בע"הב של המקום יש לו מכירין עניים שנוטלין תמיד אצלו לקט שכחה ופאה ומעשר עני דהוו כמאן דמטי לידייהו כבר ומש"ה צריך הך בע"הב העובר ממקום למקום ונטל שם לקט שכחה וכו' לשלם אך ז"א דזהו דווקא במעשר עני אבל לקט שכחה ופאה דאין בהן טובת הנאה כלל לבעלים אלא שצריך להניחן שם בהפקר כדאיתא לקמן דף קל"א ע"ב מצ"ל דאפילו במכיריו לא הוי כמאן דמטי לידייהו תו מצינו למימר דאפילו על מעשר עני א"ש דאי מיירי בכה"ג דהוו כמאן דמטי לידייהו לא הוו פליגי רבנן עלה וק"ל:
ת"ש מנין לבע"הב שאכל פירותיו טבלין וכו' הו"מ לאוקמי כר' אליעזר דאמר ישלם אך מצ"ל דלא רצה לאוקמי כר"א משום דשמותי הוא:
דף קלא:
גמ' ת"ש זה הכלל כל דבר שבקדושה י"לד על המקשה דהו"ל להקשות בל"ז הך ברייתא דלעיל דקתני ושאר מתנות כהונה כגון הזרוע וכו' דמוכח דמלוי לכהן מוציאין אהך ברייתא דזה הכלל דמוכח דמתנות אין מוציאין אותו מידו ואפשר לתרץ הכי דמצינו לחלק בלוי אם חטף המתנות לכשהבהמה הוא שלו וכדאמר רב לעיל לא מסתייעא דלא שקלינן מיני' אלא מחטף נמי חטף דמשמע דמסתבר טפי להוציא מידו כשחטף המתנות מאם הבהמה שלו וא"כ לא מצי להקשות בל"ז ב' ברייתות אהדדי דמצ"ל דברייתא דלעיל דקתני ושאר מתנות כהונה כגון הזרוע וכו' דאין מוציאין אותו מכהן לכהן הא מלוי לכהן מוציאין מיירי כשחטף הך לוי המתנות וכמ"ש רש"י לעיל ד"ה חטיף מתנתא שהיו התנוקות מוליכין המתנות לכהן והלוי חוטפן מידיהן דאזי מוציאין אותו מידו אבל ברייתא דזה הכלל וכו' מיירי שהבהמה הוא של לוי אזי אין מוציאין מידו המתנות אבל השתא דמתרץ בדוחק אמה דפריך ארב כגון זרוע ולא זרוע ומאי ניהו ראשית הגז תקשי דהו"ל לתרץ דרב מיירי בשלו וברייתא מיירי בחטף א"ו ס"ל להתרצן דברייתא דלעיל מיירי בכל גוונא אפילו כשהבהמה שלו ואזי פריך שפיר הך מקשה ת"ש זה הכלל וכו' דהא הך ברייתא דזה הכלל לא מצי איירי בראשית הגז דא"כ אמאי אין מוציאין אותו מידו דהא בראשית הגז לא כתיב העם א"ו דהך ברייתא דזה הכלל מיירי במתנות כגון זרוע וכו' עצמן ואזי פריך שפיר ארב דתפשוט מהך ברייתא דאין מוציאין אותו מידו וק"ל:
גמ' אמר לך רב תנאי היא לפי מאי דמסיק רב תנאי היא א"צ לתירוצים דחוקי' דלעיל בהנך ב' ברייתות דלעיל כגון זרוע ולא זרוע וכו':
דף קלב.
גמ' דבי ר"א בן יעקב תנא כהן ואפילו כהנת הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר' מיעוט אלא לרבות י'לד דלמא אתי אידך קרא דונתן לכהן למעט אפילו כהנת שלא נשאת דאי לא הוי כתיב אלא חד קרא הוה מוקמינן אמסתבר יותר למעט נשאת לזר להכי איצטריך אידך קרא למעט אפילו לא נשאת:
גמ' דף קל"ד ע"א ורמינהו ע"מ שהמתנות שלו המתנות שלו י'לד על הך מקשה ב' דהו"ל להקשות בל"ז ב' ברייתות אהדדי דבברייתא דלעיל קתני ע"מ שהמתנות שלי נותן לכל כהן שירצה ובהך ברייתא קתני שהמתנות שלו ויש לתרץ ע"פ תוס' ד"ה חוץ שיורא הוא שכתבו ב' תירוצים וי"ל דמיירי שהתנו דאם לא יתן לו לא יהא המקח בטל א"נ הוי כמו מתנה על מ"ש בתורה וכו' דמצ"ל דלא מצי להקשות בל"ז ב' ברייתות אהדדי דברייתא דלעיל דנותן לכל כהן שירצה מצינו לאוקמי כתירוץ א' של תוס' שהתנו אם לא יתן לו לא יהי' מקח בטל אזי נותנין לכל כהן שירצה אבל הך ברייתא ע"מ שהמתנות שלי שהם שלו מיירי שלא התנה זאת שלא יהי' המקח בטל וא"כ אין יכול ליתן לכל כהן שירצה דא"כ המקח בטל אבל השתא דמתרץ דמחלק בין חוץ לעל מנת דחוץ שיור וע"מ לאו שיורא תקשי למה לי' לחלק לתרץ דחוץ וע"מ שווין רק דמתניתן מיירי שלא התנו שלא יהא המקח בעל וברייתא מיירי שהתנו שלא יהא המקח בטל א"ו דנ"ל להתרצן לפרש מדלא קתני זאת בברייתא בהדיא מוכח דברייתא מיירי בכל גווני אפילו בשלא התנו דלא יהא המקח בטל א"כ תקשי קושית התוס' למה נותן לכל כהן שירצה הא המקח בטל וצ"ל כתירוץ ב' של תוס' משום דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה ואזי פריך המקשה שפיר קושיא ב' דא"כ למה קתני בהך ברייתא דהמתנות שלו ודוק:
סליק פרק הזרוע והלחיים