מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק כסוי הדם · דף פו.
בתוס' ד"ה סיפא נמי כו' תימא דמשום גזירה דלמא אתי למיכל כו' וי"ל דאי לאו רוב מעשיהם מקולקלים לא היו פוטרים מלכסות וכו' עכ"ל וי"ל הא המקשה אכתי לא ידע הטעם דרוב מעשיהם מקולקלין דהא פריך אח"כ אלא ר' מאיר מ"ט ואפשר לומר דהך מקשה שהקשה אלא ר"מ מ"ט הוא התרצן ר' יוחנן כי כן הוא בכמה מקומות בש"ס כשמקשה סתמא בש"ס ואמורא א' מתרץ הקושיא אזי הך אמורא הוא המקשה עצמו וכמ"ש התוס' בב"מ ריש אלו מציאות על הקושי' ועד כמה וכו' והש"ס סידר זאת כאן במקומו אבל לעולם ידע המקשה מהך דר' יוחנן וק"ל:
בתוס' ד"ה מאי טעמא הקשה ה"רר שמואל כו' וי"ל דמספקא להו לרבנן אי רוב מעשיהם מקולקלים אי רוב מעשיהם מתוקנין עכ"ל קצת קשה יהא המקשה ודאי ידע התירוץ של תוס' ד"ה מ"ט כו' דמספקא להו אי רוב מעשיהם מקולקלין אי רוב מעשיהם מתוקנין דאל"כ תקשי להמקשה קושית ה"רר שמואל מורדין אלא ודאי דידע התירוץ דתוס' דמספקא להו לרבנן אי רוב מעשיהם מקולקלין אי רוב מעשיהן מתוקנין א"כ הדרא קושית התוס' דלעיל ד"ה סיפא כמי לדוכתיה איך יש להתיר לאו דאותו ואת בנו מספק משום גזירה דלמא אתי למיכל נבלה:
בא"ד וי"ל דמספק' להו לרבנן אי רוב מעשיהם מקולקלין או רוב מעשיהם מתוקנין כו' דברי תוס' דחוקים קצת דהא הוא דבר שאפשר לעמוד עליו לראות אי רוב מעשיהם מקולקלין או מתוקנין ונראה לתרץ קושי' התוס' דלעולם רבנן ס"ל דרוב מעשיהן מתוקנין רק דמספקא להו לרבנן אי אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לי' רובא או לא דהא המהרש"א כתב לעיל דף י"א בסוגיא מנ"ל דאזלינן בתר רובא כו' דהא דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אינו מדאורייתא אלא מדרבנן וא"כ מצ"ל דרבנן דר"מ מסופקין בזה אי אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה אי לא ואזלו הכא לחומרא והכא לחומר' גבי תינוק שנמצא בצד עיסה מטמאין דלמא לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ולענין אותו ואת בנו מחמרו רבנן דאסור לשחוט אחריהם אע"פ דרוב מעשיהם מתוקנין דדילמא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לי' רובו ולק"מ קושית ה"רר שמואל מוורדין וק"ל: