אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק כל הבשר › דף קו.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק כל הבשר · דף קו.

דף קה:

תוס' ד"ה חזנהו דהוו שדו מיא וכו' והא דאיעכב ולא עשה בעצמו כן או שלא הודיעם וכו' ואפשר ליישב דמש"ה לא הודיעם דהך בר שידא חשב מדשלחו אותו לאתוי מיא מסתמא אינן יודעין מאומה שיש סכנה כששותין השדים מהמים דאל"כ הי' להם לחשוב אולי האי בר שידא עצמו ישתה מהמים וא"כ לא רצה להודיעם כפשוטו שלא יחשבו אולי ישתה הוא מהמים ושלא יגרע נאמנותו וחשב אולי לא יצטרך לעכב ואזי לא יוודע להם כלל שיש סכנה בדבר וכשראה האי בר שידא שאין סומכין על דבורו דמש"ה עכב עד דחלפו מים הרעים אלא שדו מיא מפומא דחצבא אמר אי הוי ידענא דרגיליתו למעבד הכי כל עת ואין אתם סומכין על נאמנות שלי לא איעכבא וק"ל:

רש"י בד"ה האכילו בשר חזיר וכתב המהרש"א פתח בנבלות וסיום בחזיר אפשר שדקדק לפרש כן משום דאסור לישראל לעשות סחורה בנבלות וטרפות וכו' ובוודאי מה שהורגלו גם הנכרי לבא בחנותו לא על בשר חזיר באו שבוודאי לא הי' מצוי לו אלא על בשר נבילות וטרפות שאפשר שהי' מצוי לו מבהמותיו שהכשרות נתן לישראל והטרפות לנכרי אלא שאז נזדמן לו בשר חזיר ונתן לו ולמ"ד דהאכילו בשר נבלה אין להקשות דהא אסור למכור לנכרי נבלה בחזקת שחוטה עכ"ל עי"ש ומ"ש אין להקשות וכו' דבריו אינן מובנין לי דהא הוא בעצמו כתב דמש"ה הורגלו הנכרים לבוא בחנותו מפני שהי' מצוי לו מבהמותיו טרפות שהי' מוכר לנכרים וא"כ הי' דבר ידוע לכל ולא הוצרך להודיע כלל דהוי כמקום שאין מכריזין תו מצ"ל דלק"מ קושית מהרש"א ויתורץ בזה ג"כ מה שעשה החנווני סחורה בנבלות וטרפות וגם איך בא החנווני לידי חזיר דמצ"ל דמסתמא לא בישל הישראל עצמו הכשירות והטרפות ובשר חזיר אלא מיירי בכה"ג שהי' לו נכרי מוכן לזה לבשל טרפות וחזיר והישראל לא נשא ונתן כלל עם דברים טמאין אלו ולא הרויח בזה כלום אלא שהרוח בזה לקח הנכרי בעבור תשמישו מה שהי' משמש הנכרים ובעבור טרחת בשולו והרווח שהי' לישראל בדבר הוא רק מהמשקין שמכר ששתו הנכרים באכילתן וכמו שישנו ג"כ עתה בכמה מדינות בקי אושפיזות כה"ג וכשבא נכרי בחנותו אמר להנכרי ליתן לו הטרפות מבושלות שלו ואזי לק"מ קושית מהרש"א דהא אסור למכור לנכרי נבלה בחזקת שחוטה דהא הישראל לא מכר לו כלל אלא הנכרי וגם לא קשיא הא אסור לישראל לעשות סחורה בנבלות וטרפות ואיך בא לידו חזיר ז"א דהא הנכרי הי' נושא ונותן בדברים טמאים אלו ולא הישראל וק"ל:

בתוס' ד"ה דפסקינהו בבת בירתא וכו' א"נ לגמרי בטלוהו אף לידים והכא במחוברין למקוה עכ"ל יש להקשות לפ"ז מנ"ל להש"ס לומר כתנאי דהא מצ"ל דהך ברייתא מים שנפסלו משתיית בהמה וכו' בקרקע כשרין רשב"א אומר אף בקרקע וכו' מיירי נמי בכה"ג כמו התם שאינן מחוברין למקוה וטעמא דרשב"א נמי מהאי טעמא דבטלוהו אחר זה משום גזירה דשמא יטבול מחטין וצנורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד כדאיתא בפרק חומר בקדש דף כ"א אבל במחוברין למקו' מצ"ל דס"ל לר"ש בן אלעזר כחזקי' דמטבילין בהן הידים וצ"ע:

ברש"י ד"ה דכ"ע אסור דכי תקון רבנן נטילה לאן בחמין תקון והני גריעי מחמי האור שלא הי' להן שעת הכושר עכ"ל לא ידעתי מי הכריח לרש"י לדחוק ולפרש טעם זה הלא הו"מ לפרש כפשוטן דהא רש"י כתב לקמן ד"ה שנפסלו משתיית הבהמה או חמי טבריא נפסלה משתיית בהמה בלאו הכי פסולין לנטילה כמ"ש רש"י אחר זה ד"ה בקרקע כשרה וז"ל אבל נטילה לא תקון רבנן אלא בראויין לשתיית בהמה וצ"ע:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה