מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק השוחט · דף לב.
גמ' נשחטה בהמה אחרת עמה לר' נתן איצטריכא לי' כו' יש להקשות דהומ"ל דרבא אתי לאשמועינן אפי' לרבנן דנשחטה בהמה אחרת עמה דפרה כשרה ובהמה פסולה וכגון שנשחטה בהמה אחרת עמה רק בתחילת שחיטה ואח"כ נלקח הבהמ' וגמר איש אחר השחיטה דה"א דאינה לשחיטה אלא לבסוף ואזי הבהמה כשרה דלא בעי כוונה בתחילת שחיטה וגם הפרה כשרה דקרא דושחט אותה ולא אותה וחברתה לא קאי אלא אסוף שחיטה קמ"ל רבא דסבירא לי' כר' יוחנן לעיל דף כ"ט ע"ב דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ואזי בעי כוונה לרבנן בתחילת שחיטה ואזי הבהמה פסולה ופרה כשירה אבל אי הוי הבהמה כשרה הוי הפרה פסולה משום דקאי ושחט אותה ולא אותה ואת חברתה נמי אתחילת שחיטה אך זה אינו דהא רבא לשטתו ס"ל בזבחים דף ל' דאינה לשחיטה אלא לבסוף:
גמ' סד"א ושחט אותה כו' עיין במס' פרה פ"ד משנה ד' שכ' התו"יט בד"ה ופוסלין אותה במלאכה וז"ל פירש הר"ב דכתיב ושחט אותה למדנו שמלאכה פוסלת בה והקשה התו"יט על זה והא דדרשינן הכא אותה אע"ג דמפקינן לה לדרשא אחריתי בפרק דלעיל משנה ז' פירש דלעיל כתב הר"ב דילפינן מושחט אותה ולא אותה ואת חברתה ומתרץ התו"יט דתרתי שמעת מיני' והנה תירוצו דחוק דמנ"ל להמציא דבר חדש שלא ישחוט אחרת עמה אפי' בכה"ג דלא שייך פסול מלאכה כגון שלא בכוונה ואפשר ליישב הכי קושית התו"יט ע"פי מ"ש מקודם שם לשון ברייתא דספרי דהביא הר"ש הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם פוסלת בשחיטתה לא תפסול בשריפתה פי' דלמה לי את גבי ושרף הא כבר ידעינן זאת מק"ו דשחיטתה אלא בא הכתוב ולימד על הפרה שתהא מלאכה פוסלת בה משעת שחיטתה עד שתעשה אפר לפ"ז מצ"ל הכי דלת"ק במתני' דלעיל בפרק ג' דדריש טעמא דקרא שלא יאמרו שתי' שחטו פירושו דשחיטת שתים הטעם משום פסול מלאכה דהוא מסתבר טפי דכל היסח הדעת פוסלת בה מלומר שלא יאמרו ב' שחטו דפסול משום אותה ולא אותה ואת חברתה וא"כ אי הוה כתיב והוציא אותה לחוד דאתי לאורויי שלא יאמרו ב' שחטו וב' אסורין משום פסול מלאכה ג"כ הוי מצינן למילף קל וחומר דמלאכה פוסלת בשריפתה דאם אסור לשחוט ב' משום פסול מלאכה מכ"ש דמלאכה פוסלת בשריפתה ואזי נמי קשי' למה לי את גבי ושרף ואזי מוכח בבירור מיתורא דושרף את דמלאכה פוסלת בפרה משחיטתה עד שריפתה וא"כ למה לי אותה גבי ושחט אלא לאורויי דבר חדש אפי' היכי דלא שייך פסול מלאכה כגון שלא בכוונה אפ"ה פסול משום אותה ולא אותה ואת חברתה וק"ל: