מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק השוחט · דף כט.
גמ' ממ"נ אי מע"מ כרוב וכו' ואי מע"מ אינו כרוב לא עבד ולא כלום וי"לד ל"ל למימר ואי מע"מ אינו כרוב דהוא אך למותר דהא אליבא דרב קיימינן דאית לי' מחצה על מחצה כרוב ואפשר לומר דתירוצא דלעיל דמשני מדרבנן דלמא לא אתי למעבד פלגא לא ברירא לי' להש"ס דמצינו לתרץ ג"כ דמתניתן אתיא כרבנן דס"ל א"א לצמצם ומש"ה פסול אבל רב ס"ל כר"י הגלילי בבכורות שהביאו התוס' ד"ה לפי שא"א לצמצם רק ניחא להש"ס טפי לתרץ תירוץ הנ"ל מדרבנן וכו' כדי לאוקמא רב ככ"ע וא"כ מצ"ל דה"פ אי מע"מ כרוב אפי' מדרבנן הא עביד לי' רובא ואי מע"מ אינו כרוב מדרבנן ורב מדאורייתא כתירוצא דלעיל א"כ לא עבד כלום דהא צריך דוקא לגמור מדרבנן וא"ל דא"כ דרוצה לאוקמא רב אפי' לרבנן ל"ל להקשות אח"ז מתנור מדיוקא הא אפשר לצמצם וטהורין הו"ל להקשו' מגופי' איך קאמר רב מע"מ כרוב הא א"א לצמצם ז"א דהו"מ למדחי נמי כדברי התוס' דשאני כלי חרס הואיל ואית בי' גומות וזיל הכי קא מדחי לה וזיל הכי קא מדחי לה וק"ל:
תוס' ד"ה אבל בחולין וכו' והא דקתני חצי א' בעוף וכו' היינו סיפא דאיירי בקדשים עיין במהרש"א ואין להקשות להיפוך קושית המהרש"א דהו"ל להתוס' לתרץ כתי' הגמ' דחצי א' פסול מדרבנן ומתניתן אתי לאשמועינן דאפי' מדאורייתא פסול ז"א דע"כ צ"ל דלר' הושעי' לא שני לי' בין דאורייתא לדרבנן דלא ס"ל השתא להמסקנא כתירוצא דלעיל דאל"כ ל"ל לר' הושעי' לתרץ חדא בחולין וחדא בקדשים נוקי הכל בחולין ואעפ"כ צריך למתני תרתי בבא דאי לא תני אלא חדא בבא הוה מוקמינן דמיירי מדרבנן דמדרבנן צריך רובא אבל מדאורייתא בפלגא סגי לכך איצטריך בבא ב' לאורויי דאפי' מדאורייתא צריך רובא א"ו דלא שאני לר' הושעי' כלל ומקשה התוס' שפיר:
גמ' אבל חולין דלדם לא צריך אימא בפלגא סגי לי' קמ"ל יש להקשות לשיטת רבא לעיל דס"ד לרב דאפי' בשחיטה מע"מ כרוב הו"ל להקשות ארב ממתניתן דידן דל"ל תרתי בבי ואזי אין לומר דה"א בחולין בפלגי סגי לי' דהא לרב באמת בפלגא סגי אך ז"א לפ"מ דס"ד דרבא מצ"ל שפיר דה"א בפלגא סגי אפי' מדרבנן מש"ה איצטריך לאשמועינן דמדרבנן עכ"פ צריך רובא ותו מצ"ל דרב לא ס"ל כר' הושעי' אלא ס"ל דבחד צריכא סגי וכקושית מהר"ם דרב ס"ל דאי לא הוה אשמועינן אלא חדא הוי מוקמינן בחולין דמסתבר טפי אבל קדשים דלדם הוא צריך ה"א דלא סגי לי' ברובא עד דאיכא כולי' קמ"ל תרתי וק"ל: