מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק העור והרוטב · דף קכב:
תוס' ד"ה למינהו הפסיק הענין קצת תימא כיון דהפסיק הענין ל"ל אלה עכ"ל ואפשר לומר דלהכי איצטריך אלה דקאי אכולהו לענין לאסור צירן ורוטבן בכולהו דל"ת כקושית תוס' דלעיל ד"ה למינהו תימא וכו ולמינהו אתי לאורוי לענין שעורותיהן כבשרן דהפסק הענין מסברא שכתבו התוס' הנ"ל משום דהנך דכתיבי בקרא קמא אית להו גישתא ולפ"ז מצ"ל דלא נצטרך לדחוק כדברי רש"י ד"ה לרבות עורות שכתב וז"ל ומהאי היא יתירה נמי מרבינן צירן ורוטבן ועור הרך נמי אתי בהדייהו דהי מנייהו מפקת אלא מצ"ל הכי דלענין שעורותיהן כבשרן מוכח מקרא דלמינהו דאותן האמורין בפסוק שני חלוקים מאותן דבפסוק ראשון לענין דאותן הנאמרין בפסוק ב' עורותיהן כבשרן ולענין לאסור צירן וכו' בכולהו מוכח מקרא דאלה וק"ל: