אור ברסלב
מראה יחזקאל (חולין) פרק גיד הנשה › דף צו.

מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר

פרק גיד הנשה · דף צו.

דף צה:

בתוס' ד"ה ולא מהדרינן כו' וי"ל דהכא מיירי בט"ע כל דהו וכו' עכ"ל וקשה א"כ מה מייתי רבא ראי' מטביעות עינא דקלא דהוא טביעות עין גמור ומה מייתי רב יצחק ברי' דרב משרשיא ראי' תדע דאלו אתא בתרי וכו' התם בוודאי מיירי בט"ע גמור דוודאי בט"ע כל דהוא לא קטלינן לי' ונקדים לתרץ על מה דקאמר רבא השתא דשמעתינהו להני שמעתתא אמינא דט"ע עדיפא למה לא הוכיח מקודם מכח הך דאלת"ה ועוד מנ"ל דעדיפא דלמא שווין הן וצ"ל דה"פ מריש ה"א סימנא עדיף מטביעת עין כל דהוא דהא אפי' לצורבא מרבנן לא מהדרינן בט"ע כל דהוא אבל השתא דשמעתינהו להני שמעתא דהני אמוראי שלא היו להם ט"ע גמור ואפ"ה מהדרינן להו אמינא ט"ע עדיף מסימנא דהא בסימנים צריך להיות סימן גמור ובט"ע מהני אפי' ט"ע כל דהוא ואזי קשיא למה לא מהדרינן אבידה ג"כ בט"ע כל דהוא לכל אדם אלא וודאי צ"ל כמ"ש רש"י דמאבידה לא ילפינן דהתם משום חמוד ממון חיישינן דלמא משקר על זה קשיא לי' לרבא מנא לי' להנך אמוראי דלעיל לומר כן דט"ע כל דהוא מהני דלמא אמרינן כמ"ש הרשב"א דקודם דשמעינהו נ"ל לרבא דמה"ט מהדרינן אבידה לצורבא מרבנן משום דמדייק היטב ולחלק בין אבידה לאיסור על זה קאמר רבא דע"כ מוכח הך חילוק דלא ילפינן מאבידה כלל דאל"כ איך סומא מותר באשתו ור"נ בר יצחק קאמר דמוכח ממה דקטלינן לי' וא"כ אי ילפינן מאבידה תקשי למה בהני מהני ט"ע גמור ובאבידה אפי' בע"ע גמור לא מהדרינן אלא לצורבא מרבנן אלא וודאי דלא ילפינן מאבידה כלל וכיון דלא ילפינן מאבידה מסתבר להו להנך אמוראי דלעיל לפסוק דאפי' ט"ע כל דהוא מהני באיסורין ואזי ממילא מתורץ ג"כ דקדוק הנ"ל דלא הוכיח מקודם מכח הך דאלת"ה וק"ל:

בתוס' ד"ה מכלל דשייר דרבנן לר' יהודה כו' וא"ת מנ"ל דשקל בר פיולי דאורייתא לר"מ וכו' וכתב מהרש"א דהכי הקשו דאכתי מנ"ל לרב ששת דשקל דאורייתא לר"מ דהיינו דאורייתא דר' יהודה דלמא ר"מ לא ס"ל כדאורייתא דר' יהודה אלא כהאי תנא דלא אסרה תורה וכו' ע"ש ר"ל דלמא מה דשקיל בר פיולי חוץ לכף הוא דאורייתא דר' יהודה דס"ל דחוץ לכף נמי צריך גמימה אבל לר"מ אפי' גמימה חוץ לכף לא הוי אלא מדרבנן אבל אין לפרש הכי קושית התוס' מנ"ל דשקל בר פיולי דאורייתא לר"מ דלמא שקל נמי על הכף דרבנן לדר' מאיר דר"מ ס"ל כהאי תנא דלא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד וסבר בר פיולי דדוקא על הכף דהוא דאורייתא מחמיר ר"מ מדרבנן לחטט אחריו דגזרינן חטיטה אטו גמימה שהוא דאורייתא אבל חוץ לכף דלר' יהודה דאורייתא ולר"מ מדרבנן ס"ל לר"מ רלא בעי אלא גמימה חוץ לכף דהאיסורא דחוץ לכף גופי' אינו אלא מדרבנן ודי לנו דמחמירין בגמימה ז"א דלשונו של שמואל דאמר לי' דאורי לך כר"י אורי לך לא משמע כן דהא הטעות של בר פיולי אליבא דר"מ דאל"כ אלא לר' יהודה לא הו"ל לחטט על הכף דלר' יהודה ליכא חילוק כלל בין על הכף לחוץ לכף דבכל מקום א"צ אלא גמימה והו"ל לשמואל למימר הכי לא תרתת דמאן דאורי לך הכי טעה בדר' מאיר דאע"ג דחוץ לכף לר"מ אינו אלא מדרבנן אפ"ה ח"ל לר"מ דבעי חטיטה משום לא פלוג וק"ל:

תוכן העניינים

מראה יחזקאל (חולין)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה