מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק גיד הנשה · דף צא:
כתיב ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן א"ר יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכו' תנא וכולן נבלעו באחד ויש להקשות על מה דקאמר מלמד וכו' איך מוכח זאת מקרא שנתקבצו כל אותן אבנים וכו' הא בלאו הכי אתי שפיר דכתיב אח"כ ויקח את האבן לאורוי כברייתא תנא וכולן נבלעו באחד ויש לתרץ די"לד ל"ל מלת כתיב הו"ל לפתוח רק מקרא ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן וכדקאמר הש"ס אחר זה ויחלום והנה סולם מוצב ארצה הארץ אשר אתה שוכב עליה ויאמר שלחני כי עלה השחר דדריש רק הקרא ולא קאמר מקודם מלת כתיב אלא ודאי דר' יצחק מדקדק ב' דקדוקים וה"פ כתיב ויקח מאבני המקום הוא דקדוק אחד דמה בא לאורוי בזה שהי' מאבני המקום ולא הו"ל למימר אלא ויקח אבן וקושיא ב' דקראי סתרי אהדדי דבתחילה קאמר מאבני המקום דמשמע דלקח כמה אבנים והדר קאמר ויקח את האבן לשון יחיד על זה מתרץ ר' יצחק דדקדוק א' לא קשה למה כתיב מאבני המקום דמה בא לאורוי בזה ועל זה קאמר דאתי ללמד הנס שנתקבצו כל אבנים כולן למקום אחד וכו' ועל קושיא ב' דקראי סתרי אהדדי דכתיב אח"כ ויקח את האבן לשון יחיד לזה מביא הברייתא דאתי לאורוי הנס דכולן נבלעו באחד לפ"ז מתורץ קושית התוס' ד"ה כתיב ויקח את האבן שכתבו לפי פשוטו יש לפרש שלקח אבן אחד מאבני המקום עכ"ל דלמה לא קאמר כפשוטו כמ"ש התוס' אבל לפ"ד א"ש דאזי עכ"פ דקדוק א' במ"ע דמה בעי לאורוי בזה שלקח אבן אחד מאבני המקום וק"ל:
גמ' מסייע לי' לרב חננאל כו' מיתיבי חביבין ישראל וכו' אלא אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת ק' ק' ק' ה' צבאות ויש להקשות הא בהך דמגיה בכת ג' שאומרת ג' פעמים קדוש סגי דאזי מתורץ הקושיא על רב חננאל ולמה הוצרך להגיה בכת ב' ג"כ שכת ב' אומרת ב' פעמים קדוש שהוא שלא לצורך כלל ויש נתרץ דהנה קשה מאי פריך הגמ' לרב חננאל מדקאמר ומלאכי שרת אין מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות הא לא קאמר התנא דברייתא עד שאמרו שלש תיבות וא"כ דלמא ה"פ מלאכי שרת אין מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות דהיינו לאחר ששמעו ב' פעמים קדוש מב' כיתות הקודמין וגם הם אומרים פעם אחת קדוש ואזי הוו יחד ג' תיבות דמצ"ל דשומע הוי כעונה ויש קצת ראי' לזה דהא ב' כיתות הקודמין הם שווין דכל אחת אין אומרת אלא פעם אחת קדוש וא"כ למה נחלקו לב' כיתות הוי להו למימר יחד בבת אחת דולא וודאי מש"ה נחלקו לב' כיתות כדי שתשמע כת ג' מהם ב' תיבות וא"כ קשיא כנ"ל מאי פריך הגמר' ויש לתרץ דע"כ מוכח דבמלאכים לא סגי בשמיעה לחוד דהא אין מלאכים רשאין לומר שירה עד שישראל אומרים למטה ואזי שומעין מישראל שאומרין כל הפסוק שמע ישראל וא"כ שומעין הרבה תיבות דהא נקיט הלשון אין מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות ולא קאמר לאחר ג' פעמים קדוש דמשמע איזה תיבה של שבח שיהי' וא"כ סגי במה ששומעין מישראל הרבה תיבות ואזי למה הוצרכו המלאכים לג"תיבות אלא ודאי אצל המלאכים לא סגי בשמיעה אלא עד שיאמרו הכת ג' בעצמן שלש תיבות ולפ"ז מתורץ קושיתי הנ"ל דשפיר מגיה שהכת ב' אומרת ב' פעמים קדוש דלפי מה שמתרץ דכת ג' צריכין לומר בעצמן שלש תיבות ולא סגיא בשמיעה מב' כיתות הקודמין א"כ קשיא למה נחלקו אלו כיתות הקודמין לב' כיתות הא שווין הן ובערך א' הם דהא כל כת אינה אומרת אלא פעם אחת קדוש לזה הוצרך לתרץ ולהגיה שכת ב' אומרין ב' פעמים קדוש שאינן שווין עם כת אחת אלא שיש להן מעלה יתירה מכת ראשונה ודוק: