מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק בהמה המקשה · דף עו.
גמ' אלא לדידך מאי וכן שניטל צ"ה וקשה לפ"מ דפסקינן בי"ד סימן מ"ג גבי טחול דניטל כשר בכל גוונא ונחתך דוקא במקום הדק כשר אבל במקום העב טריפה ע"ש אלמא דניטל עדיף מנחתך דלא כאיב לי' כ"כ וכמו כן פסקינן בכליות בסימן מ"ד דניטלו הכליות כשירה ובמכת חרב פסק הרמ"א דהוי כמו לקותא וטריפה א"כ קשה מנ"ל לעולא להקשות אדרב יהודה דלמא רב יהודה ס"ל דגם גבי צ"ה עדיף גיטל מחמת חולי מנחתך דכאיב לה יותר וה"א דוקא נחתך טריפה אבל ניטל צ"ה כשירה מש"ה איצטריך לאשמועינן וכן שניטל צ"ה נמי טריפה וצ"ע:
תו יש להקשות לפמ"ש הרשב"א בשם הרמב"ן להרי"ף והגאונים שפסקו כר"פ ובעולא דאם נחתך עצם אמצעי כשר א"כ למה קתני וכן שניטל צ"ה טרפה הא יכול לחתוך העצם האמצעי למעלה מצ"ה ומצי להשליך צ"ה לאשפה ואעפ"כ כשר ותירוץ הרמב"ן דמיירי שכבר נשחטה ואז אין לה תקנה לחתוך למעלה לפ"ז תיקשי מאי פריך עולא מאי וכן שניטל צ"ה דלמא להכי קתני משנה יתירה דאי לא הוו קתני אלא נחתכו רגלי' מן הארכובה ולמעלה איכא למטעי דמיירי במסתבר יותר דהיינו שנחתך בצ"ה ואח"כ שחט הבהמה תיכף דאזי אין לה תקנה אבל אם הוא קודם שחיטה ה"א דיש לה תקנה כעולא דיכול לחתוך למעלה בעצם האמצעי ואזי כשירה מש"ה תנא משנה יתירה וכן שניטל צ"ה לאשמועינן דבכל גוונא אפי' הוא קודם שחיטה אפ"ה אין לה תקנה וי"ל דעכ"פ ל"ל למיתנא בבא אחריתא וכן שניטל צ"ה הו"ל לאשמועינן זאת תיכף ברישא בבי נחתכו למעלה מן הארכובה דאין לו תקנה אפי' קודם שחיטה:
מהרש"א בד"ה למטה דמתני' כו' וי"לד מי הכריחו לומר וארכובה גופי' כדעולא דכה"ג הומ"ל וכו' ולמעלה לאו מיד קאמר אלא למעלה מאותה ארכובה ומעצם האמצעי עכ"ל ויש לדחות קושית מהרש"א ע"פ מ"ש הרשב"א ד"ה וכן שניטל צ"ה וכו' וז"ל וקשיא לי אמאי לא אקשינן עלי' דר"פ מדיוקא דלישנא דמתלי' כדמקשינן לר"י דהא מן הארכובה ולמטה קתני דמשמע למטה ממש ולמעלה ממש וי"ל וכו' דלר"פ כמי פי' למטה ממש דזימנין דכשירה תיכף למטה מקולית דהיינו בעצם האמצעי וכמו כן למעלה בקולית למעלה ממש א"כ לק"מ קושית המהרש"א דמש"ה לא הומ"ל הכי דא"כ לא הוי סמוך אבל השתא דארכובה גופא כדעולא הפי' למטה סמוך ולמעלה סמוך תו י"ל דהש"ס רוצה ליישב דמש"ה ממאן רב פפא בלישנא קמא דרב יהודה דקשיא לי' מאי וכן שניטל צ"ה ולא מצי לתרץ למעלה מצומת הגידין משום דהלשון משמע סמוך כדקאמר ר"י לעיל וא"כ אי הוי מפרש כדברי מהרש"א אכתי הפי' לאו סמוך ואזי הו"מ ר"פ לומר כלישנא קמא דרב יהודה ודוק: