מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק בהמה המקשה · דף עא.
תוס' ד"ה ולרבנן האי קרא ל"ל ועוד הו"ל למבעי נמי לרבנן קרא דר' יצחק ל"ל ע"ש אין להקשות לפמ"ש התוס' לעיל דף ע' ע"ב ד"ה מ"ט דר"ש וז"ל א"נ משום דהי' לנו לטמאות מוכל הולך על כפיו וכו' א"כ מאי מקשו התוס' ועוד וכו' הא זהו באמת קושית המקשה דלעיל מ"ט דת"ק הא הי' לכו לטמאות מוכל הולך על כפיו וא"כ דס"ל דטהור וכל הולך ל"ל וע"ז משני רב חסדא דאיכא ק"ו דהשתא דאיכא ק"ו והיקש מוקמינן קרא דוכל הולך ע"כ לדרשא אחריתא וכמ"ש התוס' ז"א דמ"ל דהתוס' הקשו לרש"י לשיטתו דהא רש"י מפרש לעיל על תירוץ דרב חסדא ד"ה ק"ו כלומר אפי' לר' עקיבא דאמר טומאה בלועה כגון עובר במעי אשה טמאה הכא מודה מק"ו משמע דרש"י מפרש כתירוץ קמא של התוס' דעיקר קושית הגמ' אליבא דר"ע מש"ה מקשו השתא שפיר לרבנן ל"ל קרא דוכל הולך ע"כ ודוק: