מראה יחזקאל (חולין)· רבי יחזקאל שלזינגר
פרק אלו טרפות · דף סג:
תוס' ד"ה ל"ל למכתב אי' ודי' כו' אבל באי' ודי' אין לטעות אע"פ שכתוב שניהם דמדכתיב למינהו אאי' ובמשנה תורה כתיב למינהו אדי' וכו' ויש להקשות דאכתי תקשי ל"ל למיכתב אי' מיותר במשנה תורה לא הו"ל למיכתב במשנה תורה אלא די' ובויקרא אי' ותקשי מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מ"ש הכא דכתיב אי' ומ"ש במשנה תורה דלא כתיב אי' א"ו דאי' ודי' אחת הוא וא"כ ל"ל עוד פעם אי' ונראה לתרץ הכי דהנה יש להקשות להמסקנא דמסיק ופליגא דר' אבוהו ראה זו אי' וקשי' מ"ש התם דכתיב למינה אאי' ומ"ש הכא דכתיב למינה אדי' אלא לאו ש"מ דאה וראה ואי' ודי' אחת היא מנ"ל להגמ' דרי אבוהו פליג דלמא ר' אבוהו נמי ס"ל כ"ד עופות טמאין רק דלא ס"ל כדלעיל דדאה וראה אחת וגם אי' ודי' אחת היא אלא ס"ל הכי דראה ואי' אחת היא וגם דאה ודי' אחת היא דהא אותיות אוי מחלפין ותו אפי' את"ל דלא ס"ל לר' אבוהו דכ"ד עופות טמאין הם עכ"פ תיקשי מנ"ל לדחוק ולומר דכל ארבע אחת הן דלמא רק דאה וראה ואי' אחת הן כדמוכח אבל אינם מוכרח דדי' עמהן אחת היא דדלמא משנה תורה לאוסופי הוא דאתא להוסיף די' וגם למינה אתא להוסיף אך ז"א דזהו דדייק הגמ' בלישנא מ"ש הכא דלא כתיב למינה אאי' וכו' דעיקר קושית הגמ' מ"ש בכל ג' הדרא קרא למיכתב למינה במשנה תורה דבהאנפה כתיב בויקרא למינה וגם במשנה תורה וכמו כן גבי עורב וגבי נץ ובאי' לא הדרא קרא דבויקרא כתיב גבי אי' למינה ובמשנה תורה לא הדרא קרא למיכתב עוד פעם למינה א"ו מוכח דאי' ודי' אחת היא ובדי' כתיב במשנה תורה למינה ואזי מוכח ג"כ ממילא דכל ד' אחת הן דהא לר' אבוהו אי' זו ראה ולק"מ ולפ"ז מתורץ קושי' הנ"ל בתוס' וקושי' חדא מתורצת בחברתה דמש"ה צריך למיהדר ולכתוב ע"פ איה דאי לא הוי כתיב איה במשנה תורה ה"א כקושי' הנ"ל דדי' דכתיב במשנה תורה היא מינא אחריתא דמ"ת לאסופי הוא דאתא ואזי ליכא למימר כנ"ל דהו"ל למיכתב גבי אי' למינה דהא לא נכתב כלל אי' במשנה תורה מש"ה הוצרך למיהדר למיכתב ע"פ אי' אבל לא כתב למינה גבי אי' אזי מוכח דודאי אי' ודי' אחת היא ודוק:
תוס' ד"ה ודלמא דעוף טמא נינהו וא"ת וכו' ניזל בתר רובא ואפשר ליישב קושי' תוס' הכי דקושית הגמ' על לשון הברייתא איך קתני לוקחין בכל מקום הא איכא דוכתא דשכיחין עופות טמאין כדקאמר לעיל באתרא דשכיחא פרס ועזני' גם ישעו מקומות הרבה שעורבין מצוין שם וכמ"ש התוס' לעיל וא"כ איך כייל לומר בכל מקום דלמא איכא אתרא דשכיחין שם טמאין טפי מטהורין ואזי אסור ליקח וק"ל: